381

בלתי מוגה

א. ל"ג בעומר – שנזכר בפס"ד השולחן-ערוך1 – הוא יום שמזכירים בנ"י תמיד, בכל שנה ובכל מקום.

וככל הענינים שבתורה – אין זה זכרון בלבד, אלא גם הוראה ולימוד, שממנו יכולים ליקח ולידע כיצד להתנהג בימינו, כל אחד מאתנו וכל אלו שבסביבתו.

ב. יום ל"ג בעומר קשור עם רבי עקיבא ותלמידיו, ובמיוחד עם אחד מתלמידיו העיקריים – רבי שמעון בן יוחאי, שאמר, של"ג בעומר הוא "יום שמחתו"2, היום שבו נסתלק, שאז עורכים "סך הכל" מכל ימי חייו. וכאמור, הכוונה בזה היא – הלימוד עבורנו, ועבור כל בנ"י בכל המקומות ובכל הזמנים, בהנוגע לענינים הקשורים עם חיינו והנהגתנו.

אתעכב איפוא על פרט אחד, שהוא מאורע עיקרי בחייו של רשב"י, כדי ללמוד ממנו מה שניתן ללמוד בהנוגע לכל אחד מאתנו ולמשפחתו.

ג. בגמרא3 – וכן בזהר4, ספרו של רשב"י – מסופר כיצד הגיע רשב"י למדריגתו:

בימיו שלטה מלכות רומי, שגזרה עליו גזירת מיתה. ובשמעו זאת, נטל את בנו יחידו, ר' אלעזר, והסתתר עמו במערה, ושם למדו תורה במשך כל זמן שהותם במערה.

ועי"ז, הנה לא זו בלבד שסוף-כל-סוף בטלה הגזירה,

– נוסף על המובן מאליו (כמסופר בגמרא ובזהר שם), שבהיותם במערה, סיפק הקב"ה את פרנסתם ואת הדרוש להם ללא טרחא –

אלא גם לאחרי כן, בצאתם מן המערה – נעשו מנהיגי ישראל בדורם ובדורות שלאחריהם, וסייעו לבנ"י, הן בגשמיות, בעניני פרנסה, והן ברוחניות, לידע כיצד להתנהג בחיי הנשמה ובחיי היהדות.

1) או"ח סתצ"ג ס"ב.

2) ראה זח"ג רפז, ב. פע"ח שער ספה"ע פ"ז. מ"ח מס' אייר סיון פ"ו מ"ו-ז.

3) שבת לג, ב.

4) ראה שערי זהר לשבת שם. וש"נ.