4

מחדש1 (לא למטה למע' – ב' מקומות נפרדים, כ"א במקום א', ואיפוא) דבאוא"ס (ולא אין תחלה2) ב' מדר' למולמ"ט3.

לכאורה איך שייך שם4? אלא כדפי' אדה"ז דהפי'5 אור שהוא עצמו א"ס אמיתי, אבל בכ"ז נק' אור – סו"ס תרכ"ז (תכא).

ולמרות שבמקום א'6 – 1) הפרש 2) גדול ביניהם (משא"כ כמו שהם ביכולת, שאאפ"ל זה7, כיון דהיינו הך ביכולת).

סתימא8 דכל סתימין – תו"ח נח (סו, א) דקאי על אנת הוא חד או למטה (סט, ג).

מקיף9 דאו"י ואו"ח. אינו10 בגדר גילוי, ובכ"ז פועל, וכהצ"צ דרמ"צ (פה, ב), לקו"ת (צט, ג) בעבודה – "נעשה", שאינו גילוי. ובבי' יותר – מים רבים פ"ר.

הבעש"ט11 – כש"ט (י, ד) לשנות כסות – סיפורים גשמיים,

1) ראה פ"ב דהמאמר, שכאן (בפט"ז דהמשך ההילולא) מחדש בענין אוא"ס למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, כדלקמן.

2) ראה ד"ה ויולך דש"פ בשלח פ"א (לקמן ע' קיח).

3) למעלה (אין אין קץ) ולמטה (עד אין תכלית).

4) באוא"ס – ב' מדריגות מעלה ומטה?

5) דאוא"ס הוא – אור שהוא עצמו א"ס כו'.

6) שב' המדריגות דלמעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית הם במקום א', מ"מ, "יש הפרש גדול ביניהם".

7) שהם ב' מדריגות, ועאכו"כ – שיש הפרש גדול ביניהם.

8) ראה פ"ג דהמאמר, בענין אוא"ס למעלה מעלה עד אין קץ, שזוהי בחי' סתימא דכל סתימין, שיש בזה ב' פירושים בתו"ח – אם סתימא דכל סתימין קאי על "אנת הוא חד" שנזכר לפנ"ז, או שזוהי דרגא נוספת שלמטה מזה.

9) ראה פ"ד דהמאמר, שב' הענינים דלמעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית הם ב' בחי' מקיף: מקיף דאור ישר ומקיף דאור חוזר.

10) מקיף דאור חוזר – אינו בגדר גילוי, ובכל זאת ה"ה פועל, וכביאור הצמח צדק וכו'.

11) לאחרי שמבאר בפ"ה דהמאמר, שההשכלות שהם בבחי' מקיף הרחוק באים ע"י לבושים המעלימים, כמו משלים וחידות, וזהו"ע סיפורי התורה – מביא בפ"ו תורת הבעש"ט אודות המשל מבן מלך שנשלח למרחקים ונשכחו ממנו תענוגי המלך, ולכן צריך לשנות כסות כו' – ע"י סיפורים גשמיים, שבהם אינו ניכר כלל חכמת התורה – להתקרב אל הבן, כדי להשיבו אל אביו, כי, דוקא עי"ז מתגלה "יותר תענוג".