407

– להכינוס דנשי ובנות חב"ד תחיינה1* –

בלתי מוגה

א. עומדים2 אנו עתה בעיצומם של ימי ספירת העומר – הימים שמקשרים את הימים טובים פסח ושבועות – קרוב יותר לחג השבועות.

חג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו" – שבו עשה הקב"ה אותנו (ע"י התורה) לעם, עם שלו, עם אלקי, והעניק לנו חירות אמיתית3 – התורה היא חיינו4, חיות אלקית, שהחזיקה אותנו בכל שינויי המצבים והמאורעות במשך אלפי שנה מאז שניתנה לנו, ובכח התורה נמשיך ללכת הלאה, עד לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

בכדי לקבל דבר יקר וטוב, ובפרט דבר שנוגע ומוכרח לחיים – נדרשת הכנה, במדה האפשרית, לפי תנאי הזמן והסביבה. וכן הוא בנוגע לקבלת התורה – שהקב"ה קבע לבנ"י שבעה שבועות אלו בתור זמן הכנה לקבל את המתנה היקרה של התורה. בימים אלו צריך כל יהודי – איש ואשה, גדול וקטן – להיות חדור כולו בהכנה הראוי' לקבלת התורה; לא להסתפק בכך שהקב"ה נותן את התורה, אלא להכשיר את עצמו להיות מקבל התורה, ועד שהתורה תהי' אצלו המנהיג ומורה-הדרך היחידי בחיי היום-יום, מקור החיים ויסוד כל מציאותו.

ב. כיון שהתורה היא היסוד של כל חיי בנ"י בכל פרטיהם, הרי מובן שהיא כוללת כל הדרוש לסדר החיים, שנחלק בכללות לב' אופנים: ישנו סוג חיים שמתבטא בדברים רגילים, יום-יומיים, שנחשבים למאורעות טבעיים, שבהם לא ניכרת השפעה של כחות מיוחדים; וישנו סוג של מאורעות בחיים שבהם מתבטאת הנהגה בלתי רגילה, על-טבעית, שמושפעת מכחות מיוחדים – התגלות של השגחה פרטית.

שני דרכי החיים הנ"ל נקראים בספרים5 הנהגה טבעית והנהגה

1) *) ראה גם שיחת ש"פ בהו"ב, מבה"ח סיון בסופה (לעיל ע' 406). וש"נ.

2) נדפס (באידית) ב"די אידישע היים" חוברת כח ע' א ואילך.

3) ראה אבות פ"ו מ"ב.

4) ראה ברכות סא, ב. ועוד.

5) ראה עקידה פ' בא עה"פ החודש גו' (שער לח). הובא ונת' באוה"ת בראשית יח, ב ואילך. ועוד.