משיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו

418א

א. על1 הפסוק "החודש הזה לכם ראש חדשים", ישנו מאמר של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק – שהשנה היא שנת המאה להסתלקות-הילולא שלו – שנדפס באור התורה פ' בא2. מאמר זה בשינויים וכו', ישנו גם מכ"ק אדמו"ר מהר"ש3, מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע4 ומכ"ק מו"ח אדמו"ר5.

נוסף על השייכות של מאמר זה ליום הש"ק זה (פ' החודש), מצד התחלת ותוכן המאמר, שבו מדובר אודות הענינים דפ' החודש – שייך הוא ליום הש"ק זה גם מצד בעלי המאמר, שיש להם שייכות מיוחדת לחודש ניסן6:

הצ"צ – יום ההילולא שלו בי"ג ניסן. אדמו"ר מהר"ש – התחלת נשיאותו, נשיאות לפי צוואת הצ"צ7, בו ביום. אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע – יום ההילולא שלו בב' ניסן. וכ"ק מו"ח אדמו"ר, בנו יחידו, התחלת נשיאותו בו ביום, ב' ניסן8.

והרי כל ימי חודש ניסן (ובכללם – ב' וי"ג בו) כלולים בר"ח ניסן9 (וכמובן10 מזה שנקרא בשם "ראש חודש" (ולא תחילת החודש)11, להיותו בדוגמת הראש שכולל בתוכו חיות כל האברים12), והרי ר"ח מתברך וכלול בשבת מברכים13 בתור ראש חודש (נוסף לכך שנכלל בשבת בתור יום ג' בשבת, שהרי שבת מיני' מתברכין כולהו יומין14).

ב. המאמר ד"ה החודש מכ"ק אדמו"ר הצ"צ ישנו גם בביכל, שבו נרשם (בהמפתחות), שמאמר זה אמרו הצ"צ בימים שלפני הסתלקותו.

וגם נרשם בהביכל, שההסתלקות היתה אור ליום ה' י"ג ניסן 37 מינוט אחרי שעה ..15 אחרי חצות.

ומזה ניכר שהכותב הי' דייקן, ועד שדייק גם על הרגע, ומסתמא, כל הענינים שכותב (בנוגע המאמר וההסתלקות) הם בדיוק.

ג. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר את המאמר ד"ה החודש. ואחרי המאמר אמר:

כאמור לעיל – ישנו מאמר זה מהצ"צ, מאדמו"ר מהר"ש, מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ומכ"ק מו"ח אדמו"ר. וכיון ש"אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד"16, הרי גם הענינים שהובאו בכמה מהנ"ל, אמר כל רבי בסגנון אחר.

וכיון ש"אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש"17, מובן, שבכל אחד מהמאמרים ישנו חידוש בהענין שאינו במאמר השני. וכל זה – בנוגע לשינויים מנשיא לנשיא. וי"ל שכן הוא במכ"ש בנוגע לשינויים אצל אותו נשיא גופא, שבודאי יש חידוש בכל פעם.

ואע"פ שישנו חידוש בכל אחד מהמאמרים, הנה מה שנוגע ביחוד עתה – כיון שהשנה היא שנת המאה להסתלקות-הילולא של הצ"צ – הרי זה המאמר כפי שנאמר ע"י הצ"צ, ואצל הצ"צ גופא – הנוסח שמופיע בביכל הנ"ל, שנאמר בימים שלפני הסתלקותו.

ולכן – נכון וכדאי שכל אחד ילמד בימים אלו מאמר זה, בפנים ובעל-פה, וכלשון רבינו הזקן18: "כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה".

מסתמא ידפיסו את המאמר בקונטרס בפני עצמו, באופן שכל אחד יוכל להחזיקו בכיסו וללמדו (לא רק "בשבתך בביתך", אלא גם) "ובלכתך בדרך וגו'"19.

ד. אע"פ שבמאמר זה מדובר בנוגע למעלת חודש ניסן על תשרי, שניסן הו"ע שלמעלה מעולמות, הרי ע"פ המדובר (לעיל (ס"א)) בדיוק לשון הכתוב "ראשון הוא לכם לחדשי השנה", הנה חודש ניסן הוא ראשון ושליט לא רק בעניני "חודש", ששייך למהלך הלבנה20, שישראל מונין ללבנה21, אלא גם בענינים של "שנה"20, ששייך למהלך החמה, שאומות העולם מונין לחמה21.

וענינו בעולם קטן זה האדם22 – שה"למעלה מהטבע" שבחודש ניסן, נמשך ופועל לא רק בעניני נפש האלקית, אלא גם בעניני הגוף ונפש הבהמית23.

ועד"ז גם בנוגע ללימוד המאמר – יהי רצון שיפעל פעולתו גם בענינים הגשמיים ובעניני הטבע, שגם בהטבע יומשך למעלה מהטבע ובהצלחה רבה, וכענינו של ניסן24 – ש(באופן טוב) "נסי נסים נעשו לו".

______  ______

1) הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בהוספה למאמר ד"ה החודש תרכ"ו (נדפס בקונטרס בפ"ע), ולאח"ז בהוספות ללקו"ש ח"ו ע' 409 ואילך. ועוד. במהדורא זו ניתוספו איזה ציוני מ"מ, וכמה פרטים מהנחה בלתי מוגה.

2) ע' רסד ואילך.

3) סה"מ תרכ"ו ע' ל ואילך.

4) סה"מ תרנ"ד ע' קלא ואילך.

5) סה"מ ה'ש"ת ע' 19 ואילך.

6) נוסף על שכללות ענין נשיאים שייך לחודש ניסן, כי באחד בניסן ר"ה למלכים (ריש מס' ר"ה) – למלכי ישראל (שם ג, א). ולהעיר מהא דבא' בניסן התחילו הנשיאים להקריב את קרבניהם לחנוכת המזבח, ולכן גם עתה אין אומרים תחנון כו' (טושו"ע או"ח סתכ"ט). – וראה גם תו"מ חי"ט ע' 226 הערה 2.

7) ראה ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (קה"ת תש"ז; תשנ"ז) ס"ע 13 ואילך, ובהערה שם. אג"ק הצ"צ ח"א ע' שסג. וש"נ.

8) ראה רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ז. ולהעיר מספרי לדברים יז, כ.

9) ובזה יומתק לשון המשנה (ריש מס' ר"ה) באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים – אף שהכוונה לרגל שבו (כדמפרש בגמרא שם (ד, א). שע"פ פשט צריך לידחוק בזה, וכאריכות לשון פירש"י שם ד"ה רגל) – כי בר"ח ניסן כלולים כל ימי החודש, גם הרגל שבו, – ובכל זה, לשון המשנה הוא באחד בניסן ולא בראש חודש ניסן, כדי לשלול יום א' דר"ח (שאפשרי זה כשהיו מקדשים ע"פ הראי'). – ראה גם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח וער"ח ניסן תשי"ד הערה 32 (תו"מ חי"א ע' 177).

10) ראה עט"ר בתחלתו (וראה גם לקו"ת תבא מא, ג) לענין ראש השנה. ומזה מובן גם לענין ר"ח.

11) כי, אף שיש מעלה גם ב"תחלה", מ"מ, מעלת ה"ראש" גדולה יותר (מהנחה בלתי מוגה).

12) ולכן ניכר בהאבר מהותו של הראש – "וואָס פאַר אַ קאָפּ ער האָט" (מהנחה בלתי מוגה).

13) ל' ברכה והמשכה (תו"א מקץ לז, ג).

14) זח"ב סג, ב. פח, א.

15) כאן נחתך מהגליון בהביכל*.

*
) ראה מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א מי"ב תשרי תשי"ט (להרח"ש ברוק): "מצאתי בביכל .. איזה שורות ע"ד ההסתלקות, אבל הכורך חתך חלק גדול הכתוב שם, וע"י סיפורו [של ר' זלמן דוב ע"ה סופר סת"ם] שמעתיק במכתבו [ש"בשעה 12 וחצי אחר חצות .. יצתה נשמתו בטהרה"] יש למלאותו כו'" (וראה גם כרם חב"ד חוברת 2 ע' 67 הערה 9). המו"ל.

16) סנהדרין פט, א. וראה שער רוה"ק (להאריז"ל) בתחלתו.

17) חגיגה ג, א.

18) תניא רפ"ד. וראה הל' ת"ת – לאדה"ז – פ"א סוה"ד.

19) ואתחנן ו, ז.

20) ראה ס' נחמד ונעים סי' צג בשם הראב"ע (הובא בד"ה החודש תרנ"ד פ"ו): "אין לחמה חדשים ואין ללבנה שנה".

21) סוכה כט, א.

22) תנחומא פרשתנו (פקודי) ג. ועוד.

23) הנק' כל גוים (לקו"ת דרושי שמע"צ צ, ד).

24) ראה ברכות נז, רע"א.