418ב

בלתי מוגה

א-ב. ביאור ענינו של ב' סיון, שבו "התחיל1 משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה .. אמר להם ואתם2 תהיו לי ממלכת כהנים וגו'" (וכן הוא בכל שנה3, ובאופן נעלה יותר משנה לשנה, כמובן מאגה"ק4 בנוגע לר"ה5), כפירוש רש"י6: "שרים"* (ולא "כהנים" כפשוטו, "משרת לאלקות"7)** –

*) ומעתיק גם התיבות "ואתם תהיו לי", שלכן, אי אפשר לפרש שחלק מהם יהיו ממלכת כהנים, וגוי – כל הגוי – עכ"פ קדוש.

**) אין לומר שלרש"י הוקשה איך אפשר לומר "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" (שלכן העתיק תיבות אלו), שכל ישראל הם כהנים (כפשוטו), בה בשעה שכהנים הם משבט לוי דוקא – כי: (1) כמה מפשטני המקרא מפרשים כהנים כפשוטו, ואי אפשר לשוות כולם טועים בענין פשוט כ"כ. (2) באם אי אפשר כלל לפרש כהנים כפשוטו, לא הי' רש"י מוכרח להביא ראי' (לפירושו "שרים") ממק"א ("כמה דאת אמר8 ובני דוד כהנים היו"), כמו שלא הביא בשמות ב, טז. (3) ועוד ועיקר: דוקא לפירש"י – הנה לא רק שאפשר, אלא שכן הי' בפועל ממש כל ישראל כהנים כפשוטו [ובודאי לא רק משבט לוי, שהרי בפ' יתרו וזמנה (דבזה עסקינן) – הכהנים הם אלו "הנגשים אל ה'" (יט, כב) "אף הבכורות שהעבודה בהם" (פרש"י שם)], אלא שבאו אח"כ הלוים בשליחותם, וכפרש"י בפ' השבוע ג, ח.

1) שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס תצד. וראה גם שיחת ר"ח סיון תשי"א בתחלתה (תו"מ ח"ג ע' 121). וש"נ.

2) יתרו יט, ו.

3) דכיון שענין זה הובא בשו"ע להלכה, הרי מובן, שזהו ענין שנוגע גם עתה. וכל זה – נוסף לכך ש"הימים האלה נזכרים ונעשים" (אסתר ט, כח). ולהעיר, שזהו בנקל יותר מאשר בפעם הראשונה, שהרי עתה צ"ל רק הענין ד"נזכרים", ועי"ז "נעשים" בדרך ממילא (ראה רמ"ז בס' תיקון שובבים. הובא ונתבאר בס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט), משא"כ בפעם הראשונה הוצרך להיות ענין העשי', ובשביל זה הי' צורך בכחות מיוחדים, שהרי "כל התחלות קשות" (פרש"י יתרו יט, ה), וכידוע בענין "פתח כו'", שזהו"ע של פתיחת הצינור (נסמן בלקו"ש ח"כ ס"ע 74).

4) סי"ד.

5) ואף שבאגה"ק מדובר אודות ר"ה – הרי בנוגע לר"ה גופא נימנו במשנה (ר"ה בתחלתה) "ארבעה ראשי שנים הם", והיינו, שהענין הכללי דר"ה נמשך בפרטיות בארבעה ראשי שנים, ומזה מובן גם בנוגע לכל ענין מיוחד בשנה, ובנדו"ד, ענינו של ב' סיון, שממנו נמשך על כל השנה.

6) פשוטו של מקרא, והרי רש"י הוא מפשטני המקרא שנתקבלו בכל תפוצות ישראל, שזוהי ההוכחה שזהו בגדר כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני [כי, לולי זאת, הנה מצד החושך כפול ומכופל יתכן שלא ידעו אם הוא "תלמיד ותיק"], וע"ד מ"ש הרמב"ם (ריש הל' ממרים) בנוגע לגזרות ותקנות ומנהגות שנתפשטו בכל תפוצות ישראל, שיש בהם התוקף דמ"ע ("על פי התורה אשר יורוך") ומל"ת ("לא תסור גו' ימין ושמאל").

ולהעיר, שחלק הפשט – א' מד' חלקי פרד"ס שבתורה שהם כנגד ד' עולמות אבי"ע (נסמן בלקו"ש חכ"א ע' 36) – הוא כנגד עולם העשי', ולכן, אף שגם בחלק הפשט יש ששים ריבוא פירושים (נסמן בלקו"ש חי"ז ע' 412), הרי הפירוש היותר קרוב לפשש"מ אינו אלא אחד – כמו הלכה למעשה, שיכולה להיות רק כדעה אחת (אף ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" (עירובין יג, ב. וש"נ)).

7) פרש"י ויגש מז, כב.

8) שמואל-ב ח, יח.