73

(הנחה בלתי מוגה)

ויולך1

הוי' את הים וגו'2. הנה במאמר ד"ה זה שנאמר לפני ששים שנה, בשנת תרס"ו3, מובא גם מאמר הזהר והתיקונים4 שאוא"ס הוא למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, שנתבאר במאמר דיום ההילולא5. ולכאורה הי' אפ"ל שענין זה שאוא"ס הוא למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית הו"ע היכולת, כמבואר בהמשך תרס"ו6 שזהו מה שיש בעצמות היכולת להאיר אור שיהי' בבחי' א"ס, וביכולתו שלא להאיר וכו'. אמנם, נתבאר לעיל7 שאי אפשר לומר שהענין דאוא"ס הוא למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית הוא במדריגת היכולת, שהרי מבואר במאמר ההילולא8 ש"ב' ענינים אלו דאוא"ס למעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית, הן ב' מדריגות באוא"ס ב"ה, (ומוסיף עוד יותר) ויש הפרש גדול ביניהם כו'", והרי בענין היכולת לא שייך לומר ב' מדריגות, כיון שהיכולת להאיר והיכולת שלא להאיר היא יכולת אחת.

ויש

להוסיף, שמלבד ההכרח לזה מהמבואר במאמר דיום ההילולא (כנ"ל), הנה כד דייקת שפיר, הרי זה מוכרח גם מביאור הענין בהמשך תרס"ו. דהנה, בהמשך תרס"ו שם מקדים לבאר פי' (אור) אין סוף, דידוע הקושיא בזה, למה קראו בשם א"ס, ולא בשם אין לו תחילה, שהוא מעלה יתירה, וכמ"ש הרמ"ע בס' פלח הרמון9, כי כל קדמון נצחי, ולא כל נצחי קדמון, שרבים מן הנבראים יהי' נצחיים ברצון הבורא, אבל אין שום קדמון זולת הבורא ית' לבד, שהוא לבדו הוא הקדמון,

1) מאמר זה הוא המשך לד"ה באתי לגני דיו"ד שבט (לעיל ע' קד ואילך).

2) פרשתנו יד, כא.

3) המשך תרס"ו ע' קסה.

4) זהר חדש יתרו לד, סע"ג. תיקוני זהר סוף תיקון נז. וראה גם שם תיקון יט.

5) ד"ה באתי לגני ה'שי"ת פרק יב ואילך. ובהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם: הובא ונתבאר באריכות בהמשך תרס"ו ד"ה ויולך הוי' את הים ואילך.

6) ד"ה אדם כי יקריב (שם ס"ע קפח ואילך).

7) ד"ה באתי לגני פ"ב (לעיל ע' קו ואילך).

8) פרק טז – הפרק השייך לשנה זו (ראה תו"מ סה"מ באתי לגני ח"א ע' VI. וש"נ).

9) שער ד פ"ג. הובא בלקו"ת פקודי ז, ב.