19

(הנחה בלתי מוגה)

חביבין

ישראל שנתן להם כלי חמדה כו' שנאמר1 כי לקח טוב נתתי לכם תורתי גו'2. ויש גורסין (במחזור ויטרי ועוד3) שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם. וגם כאשר אין גורסין התיבות שבו נברא העולם (כגירסת אדמו"ר הזקן בסידורו), הרי פירוש דברי המשנה שהתורה נקראת כלי חמדה (כלי דייקא), הוא, שבה נברא העולם, כפירוש רש"י שהתורה כלי גדול וחשוב הוא שבו נברא העולם, שנאמר4 ואהי' אצלו אמון, אמרה תורה אני הייתי כלי אומנתו כו'5. ועל זה מביא ראי' ממ"ש כי לקח טוב גו', כפירוש הרע"ב שטוב קאי על מעשה בראשית שנאמר בו6 וירא אלקים כי טוב, ולקח קאי על התורה שנאמר בה7 יערוף כמטר לקחי. וזהו שהתורה (לקח) היא כלי חמדה (כלי אומנתו) שבו נברא העולם (טוב). וצריך להבין, מהו השבח דתורה שהיא כלי חמדה שבו נברא העולם, הרי עיקר מעלת התורה שהיא שעשועי המלך הקב"ה שמשתעשע בה, כמ"ש8 ואהי' אצלו גו' שעשועים גו', אצלו דייקא, כי אלקים הבין דרכה כו', אבל נעלמה9 מעין כל חי10, ולמה משבחים אותה בהענין דכלי חמדה שבו נברא העולם, ולא בהענין העיקרי שבה שהוא למעלה מהעולם לגמרי. וביותר יוקשה ע"פ המבואר בדא"ח11 בפירוש הכתוב ואהי' אצלו אמון גו', שכאשר דוד קרא דברי תורה בשם זמירות, כמ"ש12 זמירות היו לי חוקיך גו', אמר לו הקב"ה דוד זמירות קרית להו (בתמי'), ועד שנענש על זה כו'13, כי, דוד הי' משתבח במעלת התורה כפי שהיא שייכת לעולמות (שכל חיות וקיום העולם תלוי בדקדוק אחד מדקדוקי התורה, וע"י התורה נמשך תוספות אור וחיות בעולמות כו'), וזה הי' חטאו שלא

1) משלי ד, ב.

2) אבות פ"ג מי"ד.

3) ראה "שינויי נוסחאות" למשניות כאן. וש"נ. וכ"ה בפירוש המשניות להרמב"ם.

4) משלי ח, ל.

5) ב"ר פ"א, א.

6) בראשית א, י. יב. יח. כא. כה.

7) האזינו לב, ב.

8) ע"פ איוב כח, כג.

9) ע"פ איוב שם, כא.

10) תניא קו"א קסא, א. הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות משא הארון בכתף פ"ב (דרמ"צ מא, ב).

11) קו"א שם קס, א ואילך. הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ שם (מא, א ואילך). המשך תער"ב ח"א פקע"א ואילך. ועוד.

12) תהלים קיט, נד.

13) סוטה לה, א.