203

בלתי מוגה

א. ביום הש"ק שלאחרי י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז, בעת הקידוש, אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר את המאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות (הב') – נוסף על המאמר ד"ה זה שאמרו בקיצור בי"ג תמוז ("אחרי קבלו תעודת החופש, לעת ערב, נתאספו הרבה אנשים למעונו, ואמר אז המאמר ברוך הגומל הא'"1), ואילו ביום הש"ק אמרו באריכות יותר (אף שגם הוא הי' בקיצור לפי ערך), והיינו, שבקשר ובהמשך לאמירת ברכת הגומל בעת העלי' לתורה2, אמר מאמר הנ"ל.

ויש לומר, שברכת הגומל בעת העלי' לתורה הו"ע של תפלה (שהרי נוסף על הענין דבקשת צרכיו, יש בתפלה גם הענין דסידור שבחו של מקום3), ואילו ברכת הגומל שבאמירת המאמר הו"ע של תורה4.

ולאחרי כן, בסעודת ש"ק בסעודת הודאה, אמר את המאמר ד"ה שאו ידיכם קודש (כפי שכבר נדפסו המאמרים5).

ולהעיר, שבסיום המאמר6 מביא מ"ש "רבינו הגדול נ"ע בבואו מפ"ב באגרת קטנתי7, ולזאת באתי מן המודיעים מודעה רבה לכללות אנ"ש (בכל דור ודור) על ריבוי החסדים אשר הגדיל ה' לעשות עמנו, לאחוז במדותיו של יעקב .. לבלתי רום לבבם מאחיהם כו' ולא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם ח"ו וכו'" – דיש לומר, שכוונתו הי' לרמז שענין זה נוגע גם עתה, "בבואו מקאַסטראַמאַ".

ולפני זה, בי"ב תמוז – כשנתבשר על השחרור, קודם שקיבל התעודה – אמר את המאמר ד"ה הוי' לי בעוזרי, כיון שעדיין לא הי' יכול להיות הענין דברכת הגומל, כי, אע"פ שכבר הי' ענין הגאולה בדיבור, הרי זה רק דיבור של גוים שאי אפשר לסמוך עליהם כיון

1) סה"מ קונטרסים ח"א קעה, א. ולאח"ז בסה"מ תרפ"ז ע' רצב.

2) ראה גם תו"מ חל"ו ע' 134.

3) ראה ברכות לב, סע"א. לד, א.

4) ראה גם לקו"ש חכ"ח ע' 150 הערה 9 – בנוגע למאמר ד"ה ברוך הגומל די"ג תמוז.

5) סה"מ שם קפג, א ואילך. תרפ"ז ע' רח ואילך.

6) סה"מ שם קצ, ב. תרפ"ז ע' רכא.

7) תניא אגה"ק ס"ב.