220

את הוי', שצריכים לברך את שם הוי'. ומבאר בזה, דע"י העבודה להיות שאו ידיכם [וכפי שמבאר בסיום המאמר, דעיקר העבודה הוא להעלות את הידים שהם המדות] במדריגת קדש, דקדש היא מלה בגרמי'13 [שהוא בחי' חכמה14], הנה עי"ז וברכו את הוי', להמשיך תוס' אור והגילוי בשם הוי' דלתתא [וכפי שמבאר בסיום המאמר, שברכו את הוי' היינו שיהי' גילוי שם הוי' בעולם, שעי"ז נמשך תוס' אור בשם הוי'. וי"ל בדא"פ, שזהו ע"ד מ"ש15 ואמת הוי' לעולם, היינו, שע"י ההמשכה והגילוי לעולם, נמשך ומתגלה אמת הוי', שזהו"ע הוי' דלעילא16, שזהו תוס' אור בשם הוי' דלתתא], ואז יברכך הוי' דלעילא17, והברכה היא מציון, שהיא [ובסיום המאמר: שמתגלה] נקודת הנשמה (בחי' יחידה), אשר אז תושלם הכוונה האמיתית דעושה שמים וארץ כו' [ובסיום המאמר: ונשלם על ידו הכוונה העליונה שיהי' גילוי אור בעולם].

ג) ויש

לבאר תחילה הענין דשם הוי', שעז"נ וברכו את הוי'. והענין בזה, דהנה ידוע שיש ב' אופני הנהגה18, הנהגה טבעית, שהיא מצד שם אלקים, בגימטריא הטבע19, והנהגה נסית, שהיא מצד שם הוי', מלשון הי' הוה ויהי' כאחד20, למעלה מענין הזמן (גדר העולם). ובזה נכלל גם הוי' דלתתא (שגם הוא נקרא הוי', מלשון הי' הוה ויהי'), דיש לומר, שזהו מה שנמשך משם הוי' (הנהגה נסית) בשם אלקים (הנהגה טבעית), ע"ד מארז"ל21 בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין, שנאמר22 בראשית ברא אלקים, ראה שאין העולם מתקיים, שיתף עמו מדת הרחמים, שנאמר23 ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים, וכמבואר בשער היחוד והאמונה24 בענין שיתף עמו מדת הרחמים, שהו"ע

13) זח"ג צד, ב.

14) ראה תו"א מקץ מ, ד. ובכ"מ.

15) תהלים קיז, א.

16) ראה המשך תרס"ו (בהוצאה החדשה) ע' רצא ואילך.

17) ברשימה נוספת: שבכדי שיומשך הוי' דלתתא למטה, צ"ל תוס' אור בהוי' דלתתא מהוי' דלעילא, ועי"ז נמשך הוי' דלתתא למטה.

18) ראה סה"מ תרע"ח ע' פו ואילך. תרח"ץ ע' קסב ואילך. ד"ה פתח אליהו תשט"ו (תו"מ סה"מ כסלו ע' ק ואילך).

19) פרדס שער יב (שער הנתיבות) פ"ב. ראשית חכמה שער התשובה פ"ו ד"ה והמרגיל (קכא, ב). של"ה פט, א. קפט, א. שח, ב. תניא שעהיוה"א רפ"ו. לקו"ת פ' ראה כב, סע"ב ואילך.

20) זח"ג רנז, סע"ב (ברע"מ). פרדס שער א (שער עשר ולא תשע) פ"ט. תניא שעהיוה"א פ"ז (פב, א).

21) פרש"י בראשית א, א (ד"ה ברא אלקים). וראה פסיקתא רבתי פרשה מ (בחודש השביעי), ב.

22) בראשית שם.

23) שם ב, ד.

24) רפ"ה.