256

בלתי מוגה

א. פרשת עקב היא הפרשה שבה מברך הקב"ה את בנ"י, ובנ"י מברכים את הקב"ה:

בהתחלת הפרשה – לאחרי ההקדמה ד"והי' עקב תשמעון" – מברך הקב"ה את בנ"י: "ושמר ה' אלקיך לך גו' ואהבך וברכך והרבך וגו'"1;

ונוסף לזה ישנם גם הברכה שבנ"י מברכים את הקב"ה – "וברכת את ה' אלקיך גו'"2.

ב. והענין בזה:

ידוע שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים3, ובשביל זה זקוק הקב"ה כביכול לנבראים, כמ"ש4 "למעשה ידיך תכסוף", כיון שהם אלו שעושים את הדירה לו ית'.

ולהעיר גם ממ"ש בפרשתנו5: "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו'", ופירש רש"י: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".

וזהו תוכן הברכה שמברכים בנ"י את הקב"ה – שאכן תהי' להקב"ה דירה בתחתונים.

וענין זה נעשה ע"י הקדמת ברכתו של הקב"ה לבנ"י באופן שנותן להם כל המצטרך להם עד כדי שביעה, כמ"ש2 "ואכלת ושבעת"6, והרי הכוונה בענין השביעה היא – לא רק בנוגע לנפש האלקית, אלא גם בנוגע לנפש הבהמית והגוף, כפשטות הכתוב "ואכלת ושבעת", שהשביעה נרגשת בהגוף, כמובן מהחיוב דברכת המזון, ש"מן התורה אינו חייב לברך אחר המזון אא"כ שבע ממנו, שנאמר ואכלת ושבעת וברכת גו'" (ורק מדברי סופרים צריך לברך גם על אכילה שהיא פחות משיעור שביעה)7.

1) ז, יב-יג.

2) ח, יו"ד.

3) ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו. ובכ"מ.

4) איוב יד, טו. וראה של"ה כט, ב ואילך. ועוד.

5) יו"ד, יב.

6) ראה ברכות כ, ב. וש"נ. וראה גם לקו"ת נשא כו, ד. פרשתנו טו, ג.

7) שו"ע אדה"ז או"ח סקפ"ד ס"ב.