282

אני

לדודי ודודי לי1 ר"ת אלול2, ומבואר בלקו"ת בהמאמר ד"ה זה3 השייכות דאלול לאני לדודי ודודי לי4, כי באלול הוא אתערותא דלתתא, אני לדודי, ובראש השנה ויום הכיפורים היא ההמשכה מלמעלה למטה (אתערותא דלעילא), ודודי לי. וההמשכה שבר"ה ויוהכ"פ היא ע"י האתדל"ת שבאלול. וזהו שאלול הוא ר"ת אני לדודי ודודי לי [שגם ודודי לי נכלל בר"ת אלול], כי האתעדל"ת שבאלול (אני לדודי) היא (גם) הקדמה לההמשכה (ודודי לי) שבר"ה ויוהכ"פ5. וצריך ביאור, כי מזה שהאותיות ו' ל' (ר"ת ודודי לי) הם מתיבת אלול עצמה, משמע, שחודש אלול הוא לא רק הקדמה לודודי לי, אלא שבחודש אלול הוא גם הענין דודודי לי.

ב) וממשיך

בהמאמר, שבאלול הוא זמן י"ג מדות הרחמים6. דהגם שבאלול הוא אני לדודי, אתערותא דלתתא, מ"מ, האתערותא דלתתא של האדם, ובפרט כשהוא רחוק מאלקות, הוא ע"י התעוררות ונתינת כח מלמעלה. וגילוי י"ג מדות הרחמים שבאלול, דגילוי זה הוא לכאו"א מישראל, גם להרחוקים ביותר7, הוא הנתינת כח מלמעלה על העבודה דאני לדודי. אלא שהגילוי שבאלול הוא (בעיקר) רק נתינת כח (ולא שהגילוי מעורר את האדם), והעבודה עצמה באה מהאדם, אני לדודי. וזוהי המעלה שבאלול לגבי עשי"ת, דבעשי"ת ובפרט

1) שה"ש ו, ג.

2) אבודרהם סדר תפלת ר"ה ופירושה פ"א. פע"ח שער כ"ד (שער ר"ה) פ"א. שעה"פ להאריז"ל עה"פ. ב"ח לטור או"ח הל' ר"ה סתקפ"א ד"ה והעבירו. הנסמן בתו"מ סה"מ אלול ע' רמה הערה 67.

3) פרשת ראה לב, א ואילך. וראה ד"ה אני לדודי תשמ"ו (תו"מ סה"מ אלול ע' רל ואילך) השייכות דמאמר זה (שבלקו"ת) לפרשת ראה והרמז לדף לב.

4) כמפורש בלקו"ת שם בהתחלת המאמר "והענין כי באלול כו'", דזה שבאלול הוא אתערותא דלתתא כו' הוא ביאור הענין דאני לדודי ודודי לי ר"ת אלול.

5) ועפ"ז יומתק מ"ש בהמאמר שבכדי שיהי' ודודי לי בר"ה וביוהכ"פ צריך תחילה אתעדל"ת באלול – אף שמאמר זה מדבר בענין אלול, ולא בר"ה ויוהכ"פ – כי זהו ביאור על אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול.

6) ראה מ"ח מס' אלול פ"א מ"ג. פע"ח שם.

7) סה"מ ה'ש"ת ע' 166.