299

(הנחה בלתי מוגה)

והי'

כי תבוא אל הארץ אשר הוי' אלקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'1. וידוע הדיוק בזה2, שבתחילה נאמר אשר ה"א נותן לך נחלה, שהו"ע המתנה, ואח"כ נאמר וירשתה, שהו"ע הירושה, הרי מתנה וירושה הם ב' ענינים. ועוד זאת, שלאח"ז מוסיף עוד ענין שלישי, וישבת בה. וגם צריך להבין, מהו הקשר והשייכות דג' ענינים אלו (נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה) שבאים בהקדמה לענין הביכורים שבהמשך הפרשה.

ב) ויובן

בהקדם המבואר במאמר הצ"צ (שהשנה היא שנת המאה להסתלקות-הילולא שלו) באור התורה3, וכן במאמר אדמו"ר מהר"ש שנאמר לפני מאה שנה, בש"פ תבוא תרכ"ו4 (שכנראה מיוסד על מאמר הצ"צ), שמביא מאמר המדרש5, צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והביכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, דלכאורה אינו מובן6, מהו ענין ג' תפלות לביכורים.

ג) וממשיך

במאמר, אך הנה כתיב7 כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם, ואמרו רז"ל8 האבות כו' עלו במחשבה להבראות, שנאמר9 כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם, והיינו, שביכורים קאי על האבות, אין קורין אבות אלא לשלשה10. ולהעיר, שבזה מודגש כבר הקשר דביכורים (שקאי על האבות) לענין ג' תפלות, כי, תפלות11 אבות תקנום12. וממשיך לבאר, שביכורים קודמים לכל, גם

1) ריש פרשתנו (כו, א-ב).

2) ראה גם רד"ה זה תער"ב (המשך תער"ב ח"א ע' קיב). העת"ר (שם ח"ב ס"ע א'קכב ואילך).

3) פרשתנו ע' תתרלג ואילך. ע' תתרלט ואילך. וראה גם ד"ה והי' כי תבוא דש"פ תבוא תשכ"ה פ"ג ואילך (סה"מ תשכ"ה ע' שעז ואילך). ד"ה הנ"ל דש"פ תבוא, ח"י אלול תשד"מ.

4) סה"מ תרכ"ו ע' רכז ואילך.

5) תנחומא ריש פרשתנו.

6) מגלה עמוקות אופן קפה.

7) הושע ט, י.

8) ב"ר פ"א, ד.

9) ראה רש"י לב"ר שם.

10) ברכות טז, ב.

11) ראה גם סה"מ שם ס"ע רכח.

12) ברכות כו, א-ב.