36

תולדות מלא30, וכמו"כ במ"ת, שאז "פסקה זוהמתן"31, ועד להשלימות דלעת"ל, "אלה תולדות פרץ"32,

ובאופן שכל זה נמשך גם בגשמיות, בבני חיי ומזוני רויחי.

* * *

ד. בנוגע למנהג לקרות מגילת רות בחג השבועות – שיש על זה כמה טעמים33 – כותב רבינו הזקן בשו"ע34: "נוהגין לקרות מגילת רות בשבועות שהוא זמן מתן תורה, כדי ללמוד שלא ניתנה תורה אלא ע"י יסורין ועוני, כמו שהי' לרות כשנתגיירה".

והענין בזה:

רואים במוחש בלימוד התורה, שבעת הלימוד נופלים קושיות, העלמות והסתרים כו', וככל שהלימוד הוא בעיון והעמקה יותר, נערמים בדרכו יותר העלמות והסתרים כו', שגורמים לו יסורים גדולים.

והגע עצמך: לאחרי שהכין שיעור ובנה בנין שלם – נופלת לו קושיא כו', ובגלל שמחפש את האמת ורוצה להגיע לאמיתית הענין, אינו מתבייש, וסותר את כל הבנין, למרות גודל היסורים שבדבר.

ו"כך היא דרכה של תורה"35; דוקא באופן כזה – הקשור עם יסורים כו' – לוקחים את התורה36.

וזהו גם מה שמצינו בנוגע לבבלי וירושלמי, שאף שיש מעלה בתלמוד ירושלמי, ש"אין תורה כתורת ארץ ישראל"37, מ"מ, הלכה כבבלי38 – בגלל שבתלמוד בבלי יש ריבוי קושיות, העלמות והסתרים, יותר מאשר בתלמוד ירושלמי, שדוקא על ידם באים לבירור אמיתית הענין39.

ועד"ז מצינו גם בנוגע ליסורים גשמיים:

איתא בגמרא40 שכאשר רפב"י פגש את רשב"י לאחרי שהי' במערה י"ג שנה, וראה את יסורי גופו – "דהוה בי' פילי בגופי' וכו'" (בקעים

30) ב"ר פי"ב שם.

31) שבת קמו, רע"א. וש"נ.

32) רות ד, יח.

33) ראה גם שיחת יום ב' דחה"ש תשי"ב סי"ח; תשי"ז הערה 171; תשח"י סמ"ד ואילך; תשכ"ב סכ"ג; ר"ד לילות חה"ש (בעת הסעודות) ס"ו (תו"מ ח"ה ע' 252; ח"כ ע' 65; חכ"ג ע' 65 ואילך; חל"ד ע' 39; לעיל ע' 7). וש"נ.

34) או"ח סתצ"ד סי"ג.

35) אבות פ"ו מ"ד.

36) לשלימות הענין – ראה לקמן סט"ו.

37) ב"ר פט"ז, ד.

38) ראה אנציק' תלמודית (כרך ט) ערך הלכה ס"ד (ע' רנ). וש"נ.

39) ראה גם תו"מ ח"מ ע' 142. חמ"ו ס"ע 125. ועוד.

40) שבת לג, סע"ב (ובפרש"י).