בס"ד. ר"ד לילות חג השבועות, בעת הסעודות, ה'תשכ"ו.

4

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. דובר אודות המנהג לומר בליל שבת קודם "לכה דודי" ששה מזמורים, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהמקור להתחיל מ"לכו נרננה" הוא מנהג הרמ"ק1.

כן דובר אודות אופן אחיזת ה"לחם משנה" בשבת, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנתפרש בשו"ע2 – ע"פ קבלה – כיצד עושין ביום השבת וכיצד עושין בליל שבת (והראה בידיו הק' אופן הנהגת אדמו"ר מהוריי"צ)3.

ב. כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אצל הרב עזריאל זעליג שי' סלונים – שהי' בליובאַוויטש שמונה שנים – ע"ד הנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ובין הדברים נזכר מנהגו, שאחר אכילת דגים, הי' שותה כוס יין (כמעט שלם) ואומר "לחיים", ואח"כ הי' שותה מעט מים, ושופך קצת מים על ידיו ומנגב שפתיו.

[א' הנוכחים – שלא השתתף בסעודה – ביקש מא' המסובים מעט משקה לומר "לחיים". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שע"פ דין4 – אם יברך תחילה על יין, יפטור גם את המשקה5 (והוסיף בבת-שחוק: אף שיתכן שאצלו ה"משקה" עיקר...)].

א' המסובים הזכיר אודות הנהגת ר' הלל מפּאַריטש6 (שכבר בצעירותו הי' בקי בכתבי האריז"ל, והיו לו הנהגות מיוחדות), לטבול את הלחם במלח שבע פעמים (ולא ג"פ, כנהוג), ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

5

אולי כנגד ז' המדות, אבל, לא שמעתי אודות מנהג כזה, והרי גם "ע"פ הקבלה7 יש לטבל .. במלח ג' פעמים"8 (כדאיתא בסידור האריז"ל9).

[בהמשך להמדובר אודות ר' הלל, הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א את הסיפור10 אודות זהירותו שלא לנסוע בעגלה ע"ג גשר, שבא' מנסיעותיו התנמנם ונרדם, ולפני שהעגלה הגיעה אל הגשר, התעורר מעצמו, וירד מן העגלה כו'].

ג. דובר אודות אמירת "תיקון ליל שבועות"11 – שר' הלל הי' אומר תיקון גם בליל ב' דחג השבועות, וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' משלים אמירת התיקון דליל ב' בנסיעתו ל"נאות דשא" אחרי חג השבועות.

א' המסובים סיפר שבליובאַוויטש לא היו מספיקים לומר תיקון, כיון שהיו עסוקים עם חזרת המאמר (שאמירתו היתה לפני מעריב12), ובעת ה"חזרה" היו כבר צריכים לומר ברכות השחר... ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יש להזהר שלא יסיקו מזה שאין צורך לומר תיקון.

– מתנגדים אינם אומרים תיקון, באמרם, שאין ענין לומר ג' פסוקים מהתחלה וג' פסוקים מהסוף כו'... קודם מ"ת – טוענים הם – מוטב ללמוד סוגיא בעיון13. (והוסיף בבת-שחוק:) וזה גופא (שמתנגדים אינם אומרים תיקון) מהוה הוכחה שצריכים לומר תיקון... כדאיתא בשל"ה14, וכמובא שם המעשה עם ר"ש אלקבץ והבית יוסף.

והורה כ"ק אדמו"ר שליט"א להרש"ג שיכריז שצריכים לומר תיקון15.

ד. במענה לשאלת הרש"ג אם אמירת תיקון ליל שבועות הוא

6

תיקון על שינת בנ"י בליל שבועות – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהתיקון על השינה היא בעצם העובדה שנעורים בליל שבועות16; ואילו אמירת ה"תיקון" קשור עם המבואר בזהר17 אודות ההכנה לקבלת התורה ע"י כ"ד קישוטין – תיקונין – דכלה.

ובהמשך לזה דובר אודות שינת בנ"י, דלכאורה תמוה היתכן ששכבו לישון לפני מ"ת, ובפרט ע"פ דברי הר"ן18 אודות גודל התשוקה והגעגועים לקבלת התורה? – וביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א19, שענין זה קשור עם גילוי שער הנו"ן במ"ת, שכן, מ"ט השערים – המשכתם היא ע"י עבודה, ולכן אילו היו ישנים, הרי זה חסרון, משא"כ שער הנו"ן שנמשך מלמעלה, ללא עבודה – חשבו בנ"י שיומשך ע"י השינה. ומ"מ הי' חסרון בדבר – וכדמוכח מזה שלא התעוררו משנתם לקראת מ"ת – כי, לפני מ"ת לא צריכים לישון, ללא חשבונות!

ה. דובר אודות "אקדמות"20, שלא נהגו לאומרם בליובאַוויטש21 (ויש אומרים, שזהו מפני שרבינו הזקן לא כללם בסידורו22).

[הרש"ג אמר, שאין להוכיח מזה שלא אמרו "אקדמות" אצל כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, שהרי ידוע שלא הי' מתערב בעניני בעלות (בעל-הבית'שקייט) בביהכנ"ס23, וגם אדמו"ר מהוריי"צ לא הי' מתערב בזה24. וכ"ק אדמו"ר שליט"א הסכים עמו].

וסיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות אביו כ"ק הרלוי"צ ז"ל, שבתחילה לא הי' אומר אקדמות, אבל בתקופה האחרונה של רבנותו (קודם מאסרו)25, הי' נעמד על הבימה ואומר "אקדמות" מתוך התעוררות

7

ובכי' (בהתאם לתוכן התיבות שיש בהם ענינים נפלאים כו'), מפני צורך השעה – לעורר את הקהל.

ו. דובר גם אודות דברי הגאון הרגצ'ובי26 [שבילדותו לקחו אביו אל הצמח-צדק שברכו בלמדנות בנגלה27] ששולל את המנהג דקריאת מגילת רות בברכה, בניגוד לדברי הגר"א28.

ז. בליל ב' העיר הרש"ג דבר-מה בנוגע להקדמת נעשה לנשמע בחמשה בסיון, ושאל האם כ"ק אדמו"ר שליט"א התייחס לזה במאמרו ד"ה בשעה שהקדימו29. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש מרבותינו נשיאינו ריבוי מאמרים ד"ה בשעה שהקדימו, ואינם מתייחסים לענין הנ"ל.

______  ______

1) ראה שער הכולל פי"ז ס"ז. וש"נ.

2) או"ח ר"ס עדר. שו"ע אדה"ז שם ס"ב. וש"נ.

3) ברשימה נוספת, שמתאים גם עם המבואר בקבלה, שבליל שבת המלכות היא למטה מז"א, וביום השבת שוים בקומתם (ראה פע"ח שער השבת פ"כ. מאמרי אדה"ז תפלה ע' תנו. ע' תפד).

4) והוסיף בבת-שחוק, שבמ"ת ניתנה גם נגלה דתורה.

5) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סקע"ד ס"ד. וש"נ.

6) ראה ר"פ מתולדותיו בתחלת ספרו פלח הרמון בראשית ושמות. וראה גם תו"מ – רשימת היומן ע' תקח ואילך. וש"נ.

7) כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר גם המבואר במאה שערים (ס"ל) בענין טבילת הפת במלח (נדפס לאח"ז במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תק).

8) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סקס"ז ס"ח. וש"נ.

9) בכוונת המוציא.

10) ראה סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 104. וראה גם תו"מ ח"ל ריש ע' 145.

11) ראה תו"מ – רשימת היומן ריש ע' קפב. וש"נ.

12) נזכר גם אודות זמני אמירת המאמרים אצל רבותינו נשיאינו, שהצ"צ הי' אומר מאמר בחג השבועות לפנות בוקר (ראה גם אוצר מנהגי חב"ד חג השבועות ע' רצט).

13) ראה גם שיחת יום ב' דחה"ש תשח"י סמ"ד (תו"מ חכ"ג ע' 65).

14) במסכת שבועות שלו – קעט, ב ואילך.

15) בעת ההכרזה טעה הרש"ג ואמר "תיקון חצות"... וחייך כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר, שבנוגע ל"תיקון חצות", כותב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בקונטרס התפלה (פי"א), שזהו ענין שיש בו חילוקי דרגות כו'.

16) ראה מג"א או"ח רסתצ"ד.

17) ח"ג צז, ב ואילך.

18) סוף פסחים.

19) ראה גם שיחת יום ב' דחה"ש תשכ"ב סל"ג ואילך (תו"מ חל"ד ע' 51 ואילך). וש"נ.

20) ראה גם שיחת יום ב' דחה"ש תשי"ז סי"ב ואילך (תו"מ ח"כ ע' 46 ואילך). וש"נ.

21) במענה לשאלת כ"ק אדמו"ר שליט"א בנוגע למנהג בביהכנ"ס חב"ד בירושלים, השיב הרב סלונים, שבמנין הראשון אומרים אקדמות, אבל במנין השני מתפללים חסידים- קנאים שאין מניחים לאמרם...

22) אבל ראה שער הכולל פ"מ סי"ז, ש"מן הסדור אין הכרע, כי בסידורים הראשונים שנדפסו בחיי אדמו"ר לא נמצאו כלל הקריאות לשלש רגלים".

23) ראה גם שיחת יום א' דחה"ש תשי"ג ס"ג (תו"מ ח"ח ס"ע 194). וראה גם תו"מ חמ"ד ע' 323. וש"נ.

24) הרש"ג רצה להביא ראי' לאי-התערבות אדמו"ר מהוריי"צ, מקביעת המזוזה בדירתו ע"פ היכר ציר, גם במרפסת שהכניסה אלי' היא (לא מהחוץ, אלא) דרך אחד מחדרי הבית. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאכן שאלו אותו על זה: הרי אי אפשר להכנס מהחוץ? והשיב, שיטפסו דרך הגג... (ראה גם אג"ק חי"ט ע' שכו. וש"נ).

25) ברשימה אחרת: לאחרי עליית הבולשביקים לשלטון.

26) שו"ת צפע"נ (דווינסק) ח"ב סוס"ח.

27) סה"ש תש"ב ע' 108.

28) בהגהותיו לשו"ע או"ח סוסת"צ.

29) דליל א' דחה"ש (לקמן ע' 8 ואילך).