68

(הנחה בלתי מוגה)

וידבר

אלקים את כל הדברים האלה לאמר1, וצריך להבין2, מדוע נאמר כאן וידבר גו' לאמר, דבשלמא בכל התורה כולה שפירושו לאמר לזולתו3, כי ישראל שמעו מפי משה, ומשה לבדו שמע מפי הגבורה, ולכן שייך לשון לאמר, היינו שהקב"ה אמר למשה לחזור ולאמרו לישראל, אבל בעשרת הדברות אי אפשר לפרש כן, שהרי כל ישראל שמעו מפי הקב"ה, וא"כ, מהו פירוש תיבת לאמר.

ב) ויובן

בהקדם משנת"ל במאמר דחג השבועות4 מהמאמר של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ד"ה חביבין ישראל דשנת תרמ"ו5 (שמיוסד על מאמר הצ"צ6 ולמעלה בקודש, ועליו מיוסד המאמר של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו7), שיש ב' פירושים במארז"ל8 חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם. פי' הא', שע"י התורה נברא העולם, כמארז"ל9 התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה, כמו מלך בו"ד כשהוא בונה פלטרין כו' דיפתראות ופינקסאות יש לו כו', כך הי' הקב"ה מביט בתורה ובונה את העולם. ופי' הב', שכל המכוון בבריאת העולם הי' בשביל התורה, כמארז"ל10 תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית, אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וכו', וכן אמרו רז"ל11 אלה תולדות השמים והארץ12, אלה בזכות מי עומדים ובזכות מי קיימים, בזכות ואלה שמות בני ישראל13, ואלה בזכות מי כו', בזכות אלה העדות והחוקים14. וזהו שבו נברא העולם, שהמכוון בבריאת העולם הוא התורה.

1) יתרו כ, א.

2) ראה גם תו"א יתרו סז, ב. לקו"ת שה"ש מ, ב. רד"ה חביבין ישראל תרמ"ו (דלקמן בפנים). ובכ"מ.

3) ראה פרש"י יתרו יט, יב. ויקרא א, א. בהעלותך יב, יג. ובכ"מ.

4) ד"ה חביבין ישראל דיום ב' דחג השבועות (לעיל ע' רכח ואילך).

5) הנחה מהמאמר נדפסה בהוספות לסה"מ תרמ"ו ע' תיא ואילך.

6) ראה אוה"ת בחוקותי ע' קצד ואילך. אוה"ת במדבר (דרושים לשבועות) ע' קעא ואילך.

7) ראה סה"מ ה'ש"ת ע' 92-98. תש"ב ע' 104 ואילך.

8) אבות פ"ג מי"ד.

9) ב"ר פ"א, א.

10) שבת פח, א. ע"ז ג, א. ה, א.

11) שמו"ר פמ"ח, א.

12) בראשית ב, ד.

13) שמות א, א.

14) ואתחנן ד, מה.