70

ד) ולהבין

זה יש להקדים תחילה המבואר בהמשך המאמר ד"ה חביבין ישראל לאדנ"ע הנ"ל23, בפירוש הכתוב24 אם בחוקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם, ומבאר, שהתורה נקראת בשם גשמים. דהנה, איתא במד"ר25 א"ר יוחנן כל אורה האמור באליהוא בן ברכאל בירידת גשמים הכתוב מדבר, ור' הושיעה רבה אמר בדברי תורה26 הכתוב מדבר. ולא פליגי, אלא שניהם מתכוונים לדבר אחד. כי הנה אמרו רז"ל27 שלשה מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח, וחשיב גם מפתח של גשמים. אך מצינו שגם בהשפעת גשמים ישנו ענין השליחות, כמ"ש28 ושולח מים על פני חוצות. והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל29 הארץ מהיכן שותה, בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הארץ שותה ממים עליונים שמעל לרקיע, ובזמן שאין כו' הארץ שותה ממי גשמים שמתחת לרקיע. והחילוק ביניהם יובן בהקדם מה שאמרו רז"ל30 שבתחילת הבריאה הי' העולם מים במים, ואח"כ נעשה ענין ההבדלה, כמ"ש31 יהי רקיע גו' ויהי מבדיל בין מים למים, בין מים העליונים למים התחתונים. והיינו32, שבתחילה הנה המים העליונים לא היו בתכלית העילוי, והמים התחתונים לא היו בתכלית הירידה, וכמשל חבית יין שמעורב בה שמרים, שאינו ניכר כ"כ שבח היין מפני תערובות השמרים, וגם השמרים אינם גרועים כ"כ, כי עדיין יש בהם טעם היין. אך לאחר הסינון, נעשה היין צלול ומשובח, והשמרים יורדים למטה ונשארים בתכלית הפסולת. וכמו"כ נעשה גם ע"י רקיע המבדיל בין מים למים, שמים העליונים נתעלו בתכלית העילוי, ומים התחתונים ירדו בתכלית הירידה, שלא בערך לגבי מעמדם ומצבם בהיותם מעורבים עם מים עליונים, ועאכו"כ שלא בערך לגבי מים עליונים בהיותם מעורבים עם מים תחתונים, ועאכו"כ שלא בערך לגבי מים עליונים כפי שהם עתה

23) סה"מ שם ע' תיז ואילך. וראה גם אוה"ת בחוקותי שבהערה 6. ד"ה אם בחוקותי תרכ"ו (סה"מ תרכ"ו ע' ק ואילך). עטר"ת (סה"מ עטר"ת ס"ע תכח ואילך).

24) ר"פ בחוקותי.

25) ב"ר ספכ"ו.

26) כ"ה בסה"מ תרמ"ו שם. ובמדרש שם: במתן תורה.

27) תענית ב, סע"א.

28) איוב ה, י.

29) ראה המשך מים רבים תרל"ו פקכ"ח: וכמארז"ל איתא בפדר"א בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אז הארץ שותה ממים עליונים. ובהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם: לע"ע לא מצאתיו. וראה פדר"א ספ"ה. ובמס' ב"ב כה, ב.

30) ראה ב"ר פ"ה, ב. שמו"ר רפ"נ. תורת חיים בראשית א, ריש ע"ג.

31) בראשית א, ו.

32) בהבא לקמן – ראה לקו"ת שלח מב, ב.