102

(הנחה בלתי מוגה)

ושאבתם

מים בששון ממעייני הישועה1, הנה מ"ש בששון דוקא, היינו, ששאיבת המים צריכה להיות בשמחה, ועד שאמרו רז"ל2 מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. וצריך להבין, מהו ענין השמחה המיוחדת דשמחת בית השואבה, והלא כל המועדים נקראים מועדים לשמחה3, ובפרט חג הסוכות, שבמועדים גופא נקרא זמן שמחתנו3, והיינו, שגם לולי הענין דשמחת בית השואבה יש בחג הסוכות שמחה מיוחדת יותר מכל המועדים, וא"כ, מהי המעלה המיוחדת של שמחת בית השואבה, שהיא יתירה באיכות ובכמות על כללות השמחה דחג הסוכות, ועד כדי כך, שמי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו.

ב) והענין

הוא, דהנה כתיב4 תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו, והיינו5, שכל הענינים שהיו בהעלם (בכסה) בראש השנה, באים בגילוי בחג הסוכות. ועד"ז בנוגע לעניני יום הכיפורים (שהוא הסיום וחותם דר"ה וכל עשי"ת), שמתגלים בחג הסוכות. דהנה, מצות סוכה היא בדוגמת ענני הכבוד, כמ"ש רבינו הזקן בשו"ע6 דמ"ש7 כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, הם היו ענני כבודו כו', ודוגמא לזה צוונו לעשות סוכות כו', וידוע8 שסכך הסוכה שהוא בדוגמת ענני הכבוד נמשך מענן הקטורת שהי' הכהן גדול מקטיר בקדש הקדשים ביום הכיפורים. ומצד התגלות עניני יוהכ"פ בחג הסוכות נעשה ענין השמחה, זמן שמחתנו, כי שמחה הו"ע הגילוי9. וכן גם בנוגע לשמחת בית השואבה (שבהוספה באיכות ובכמות על השמחה שבחג הסוכות מצד עצמו), ששייכת גם לשמחה של חג הסוכות מצד עצמו

1) ישעי' יב, ג.

2) משנה סוכה נא, סע"א. גמרא שם, ב.

3) נוסח התפלה וקידוש ליו"ט.

4) תהלים פא, ד.

5) ראה לקו"ת ר"ה נד, ד. סידור (עם דא"ח) רלה, ב.

6) או"ח סתרכ"ה.

7) אמור כג, מג.

8) ראה עטרת ראש שער יוהכ"פ לו, א ואילך. אוה"ת סוכות ע' א'תשכב ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ד (סה"מ תרל"ז ח"ב ע' תרד ואילך). סה"מ תרנ"ז ע' קסב.

9) סה"מ תרנ"ז ע' קעד. ובכ"מ.