112

בלתי מוגה

א. דובר כבר כמ"פ, שאע"פ שישנה ירידת הדורות, מ"מ, כותב רבינו הזקן1 (ה"אושפיזא" של יום זה) ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר .. אור חדש ומחודש .. עליון יותר שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה" – למעלה מהאור שהאיר בזמן בית שני, למעלה גם מהאור שהאיר בבית ראשון, ואפילו למעלה מהאור שהאיר בהזמן ד"קיימא סיהרא באשלמותא"2.

[וכשם שהדברים אמורים בנוגע לר"ה, עד"ז הוא גם בכל יום ויום – כמובן ע"פ המדובר לעיל3, שהעבודה דר"ה ישנה גם בכל יום ויום, והו"ע ג' ברכות ראשונות שבתפלה, שבהם הוא עליית המלכות ובנין המלכות, כמו בר"ה].

ואף שאיתא בגמרא "בכל יום ויום מרובה כו' משל חבירו"4, ו"אם ראשונים כמלאכים אנו כו'"5, ו"אכשור דרי" (בתמי')6 – הרי זה רק בנוגע להגילוי, אבל בהעלם, הולכים ומתעלים יותר ויותר ("עס ווערט אַלץ העכער און העכער").

[וכן הוא בנוגע לכללות התומ"צ – שאע"פ שבגלוי הרי זה באופן של ירידה, מ"מ, בהעלם הולכים ומתעלים, ועי"ז יומשך כן גם בגשמיות, ע"י משיח צדקנו].

והרי זה כמשל התיבה7, שגם בהיותה סגורה, אינו דומה מי שיש לו בתיבה אבן טובה אחת למי שיש לו כמה אבנים טובות. ובפרט שבנדו"ד נמצאים המפתחות בידיו של בעל התיבה, דהיינו, בידו של כאו"א מישראל, שבידו לגלות אור זה ע"י הריבוי בתומ"צ.

ב. ועד"ז בנוגע לעניננו – שמחת בית השואבה:

אף שבגשמיות היתה שמחת בית השואבה רק בזמן הבית, מ"מ,

1) תניא אגה"ק סי"ד.

2) זח"א קנ, רע"א. ועוד. וראה שמו"ר פט"ו, כו.

3) שיחת ו' תשרי ס"ו (לעיל ע' 50).

4) סוטה מט, א.

5) ע"פ שבת קיב, ב (וראה לקו"ש חט"ו ע' 281 הערה 14. וש"נ).

6) יבמות לט, ב (ובפרש"י). וש"נ.

7) ראה תו"א ס"פ בראשית. לקו"ת דברים א, ב. ובכ"מ.