158

(הנחה בלתי מוגה)

בראשית

ברא אלקים את השמים ואת הארץ1, ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר2 מה שקיבל הצמח צדק מרבינו הזקן בשם הבעש"ט בפירוש פסוק זה: בראשית – התחלת העבודה היא – ברא אלקים, לגלות שם אלקים, את השמים ואת הארץ – בשמים ובארץ. והצ"צ מוסיף ביאור בזה3, שבראשית הוא ברא שית (כדאיתא בתיקוני זהר4), שהם ששה מדות עליונות, וע"י ששת המדות – ברא אלקים גו', שנעשה גילוי אלקות בשמים ובארץ, והיינו, שלולי המדות לא היתה יכולה להיות אצל הנבראים ידיעה באלקות. ועוד זאת, שגם הנשמות שהם מבחי' המוחין, שלכן יש להם ידיעה באלקות מצד עצמם, הנה כדי שגם בירידת הנשמה למטה להתלבש בהגויים, שהם הגוף ונפש הבהמית (כפי שמבאר רבינו הזקן בלקו"ת5), תהי' לה ידיעה באלקות, הרי זה ע"י בראשית, ברא שית, ששה מדות עליונות.

ב) והנה

נוסף על פירוש הבעש"ט הנ"ל, יש עוד פירושים בפסוק בראשית גו'. דהנה, בתרגום יונתן פירש בראשית בחוכמתא, בחי' החכמה. ובתרגום אונקלוס פירש בראשית בקדמין, בחי' הכתר. ובזהר6 איתא שבפסוק זה מרומזים כל הע"ס. וכמו"כ ישנו גם הפירוש הפשוט, שפסוק זה קאי על התהוות הבריאה מאין ליש.

ויש

לבאר השייכות שבין כל פירושים הנ"ל (כמדובר כמ"פ7 שכל הפירושים שישנם בפסוק אחד שייכים הם זל"ז), בהקדם פירוש רש"י על הפסוק8 לעושה נפלאות גדולות לבדו, בראשונה לא נברא מלאך כשעשאן לנפלאות הללו, השמים והארץ השמש והירח, והיינו, שנפלאות קאי על התהוות הבריאה (כהפירוש הפשוט בפסוק בראשית ברא אלקים

1) פרשתנו א, א.

2) ראה רד"ה בראשית תש"ה (סה"מ תש"ה ע' 74). שיחת ש"פ בראשית תש"ה ס"ב (סה"ש תש"ה ע' 64).

3) שם ס"ג.

4) תמ"ו (פג, א). ועוד.

5) דרושים לשמע"צ צ, ד.

6) ח"א רנו, ב. וראה אוה"ת פרשתנו תפז, סע"ב ואילך.

7) ראה לקו"ש ח"ג ע' 782. ובכ"מ.

8) תהלים קלו, ד.