17

רשימה פרטית בלתי מוגה

ליל ב' דראש השנה

א. הרש"ל הזכיר המבואר בהמשך וככה1 (לאדמו"ר מהר"ש) בענין תקיעת שופר, שיש על זה שני משלים, מהבעש"ט, ומהרה"צ מבאַרדיטשוב.

[והעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שצריך לומר "ר' לוי יצחק מבאַרדיטשוב", וכן הוא בלקוטי תורה2. ובפרט ששמו השני (יצחק) שייך במיוחד לר"ה3].

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כיון שבשנה זו מלאו מאה שנה לר"ה הראשון לנשיאות אדמו"ר מהר"ש (תרכ"ז) – כדאי שיחזרו את נקודת הדברים בדיבור. ובפרט שענין הדיבור קשור עם ר"ה, כי, ענינו של ר"ה הוא בנין המלכות (משא"כ בשאר עשי"ת הרי זה רק בנין ספירה פרטית מספירת המלכות, ולכן הענין דתק"ש הוא רק בר"ה)4, שהו"ע הדיבור5.

הרש"ל הזכיר שהרביים לא היו מדברים בר"ה6, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו בגלל שר"ה הוא בנין המלכות, עולם הדיבור, ולכן צריכים לשמור הדיבור; אבל דברי תורה – יכולים לדבר.

ב. הרש"ג: מהו המקור להנהגת הבעל תוקע לאחר תק"ש להחזיר פניו אל הקהל, ומדוע לא הובא מנהג זה בספר המנהגים?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שנדפס ב"התמים"7 איתא: "אחר התקיעות צריך הבעל תוקע לילך למקומו, ולשבת, פניו אל העם, ולהסתכל בפניהם, והם יסתכלו בו כו'". ושם, שזהו "על פי הנהגות הקבלה", כך, שאין זה מנהג חב"ד דוקא.

1) תרל"ז – פ"ע (סה"מ תרל"ז ח"ב ע' תקסד ואילך).

2) שה"ש יח, ג.

3) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתקפ"ג ס"ה. סתקפ"ד ס"ט. סתקפ"ו ס"ב. סתקצ"א סי"ב. סתר"א ס"א. וש"נ.

4) ראה פע"ח שער ר"ה בתחלתו. ועוד. לקו"ת נצבים נא, ב ואילך. ובכ"מ.

5) ראה ע"ח שכ"ג ספ"ה. ועוד.

6) ראה תו"מ – רשימת היומן ס"ע קנט. וש"נ.

7) ח"א ס"ע לה. ולאח"ז באג"ק שלו ח"ג ע' שמב. וש"נ.