21

לא יחזור בתשובה אזי גבה דילי'11, מ"מ, אמיתית הענין דארך אפים הוא לא רק באופן שמאריך אף וגבה דילי' (שזוהי המשמעות דארך אף, מאריך רוגז וממתין מליפרע12, אבל עדיין אין זה אמיתית החסד שלמעלה, ואילו הענין דארך אפים, גם לרשעים, הוא יותר מארך אף), שהרי ארך אפים הוא מי"ג מדות הרחמים, שהם בבחי' בלי גבול13. אך הענין בזה, שמצד בחי' ארך אפים הרי הוא מאריך אף עד שיבוא לבחי' התשובה (ובאופן שבודאי יבוא לידי תשובה, שהרי לא ידח ממנו נדח14), ואז יומשך סליחת העוונות. [וזהו גם כללות הענין דעשי"ת, כמ"ש הרמב"ם15 אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ר"ה ויוהכ"פ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד, שנאמר16 דרשו ה' בהמצאו, והיינו, לפי שבעשי"ת מאירים י"ג מדה"ר17, שעל ידם בא האדם לבחי' התשובה]. ויש להוסיף בזה, שכן משמע מדברי הזהר הנ"ל על הפסוק שיר המעלות ממעמקים גו', שלאחרי שאומר וכי למגנא אתקרינא כו' ארך אפים, ממשיך: ועד לא ברא קוב"ה עלמא ברא תשובה, אמר לה לתשובה, אנא בעינא למברי ב"נ בעלמא על מנת דכד יתובון לך מחוביהון דתהוי זמינא למשבק חוביהון ולכפרא עלייהו וכו', ומסיים שזהו הענין דממעמקים קראתיך הוי', דתב קמי מלכא עלאה וצלי צלותי' מעומקא דלבא, ועי"ז מגיעים למעמקים דלמעלה, אתר גניז כו' עמיקא דבירא כו'.

אך

צריך להבין בכללות מאמר הזהר הנ"ל שהתורה אמרה להקב"ה שהאדם זמין למחטי קמך, כפי שמדייק אדמו"ר מהר"ש4, דלכאורה אינו מובן, איך אפשר שהתורה תקטרג על בריאת האדם. ומבאר18, שהתורה אמרה שהאדם זמין לארגזא קמך, בכדי שישיב לה הקב"ה וכי למגנא אתקרינא ארך אפים. ולהעיר גם ממאמר המדרש19 על הפסוק20 טוב וישר הוי', שאלו לחכמה חוטא מה עונשו, שאלו לנבואה כו', שאלו לתורה כו', שאלו להקב"ה כו', א"ל יעשה תשובה ויתכפר לו, הה"ד טוב וישר הוי' על כן יורה חטאים בדרך, שהוא מורה לחטאים דרך שיעשו

11) ראה ירושלמי שקלים פ"ה ה"ב. מדרש תהלים עה"פ יו"ד, ב.

12) פרש"י ב"ק שם.

13) ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט (הוצאת תשס"ה) ע' רצב ואילך. אוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשסה ואילך. ובכ"מ.

14) שמואל-ב יד, יד. וראה תניא ספל"ט. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.

15) הל' תשובה פ"ב ה"ו.

16) ישעי' נה, ו. וראה ר"ה יח, א. וש"נ.

17) ראה סידור האריז"ל סדר כוונת ר"ח אלול. משנת חסידים מסכת אלול פ"א מ"ג. לקו"ת פ' ראה לב, א.

18) סה"מ שם ע' רמב.

19) יל"ש תהלים רמז תשב.

20) תהלים כה, ח.