273

מאין ליש ע"י העשרה מאמרות, הרי מובן שגם קיום העשרה מאמרות ע"י עשרת הדברות צריך להיות בכל עת ובכל רגע, שעי"ז תוכל להיות התהוות הנבראים מהעשרה מאמרות בכל עת ובכל רגע. וזהו הטעם שהחיוב דתלמוד תורה הוא בכל עת ובכל רגע, כמ"ש13 והגית בו יומם ולילה, היינו, שבכל רגע ורגע צריך להיות לימוד התורה, כיון שבכל רגע ורגע צריך להיות קיום העשרה מאמרות ע"י עשרת הדברות, שזהו"ע לימוד התורה.

ב) וממשיך

בהמאמר, דהנה אמרו רז"ל8 בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא להפרע מן הרשעים כו' וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות. ויש לבאר המשך וקשר הענינים (דלכאורה אינו מובן מהי השייכות של ענין זה לכללות המאמר), שהאפשרות לכך שע"י לימוד התורה (לימודי הוי') יהי' נעשה קיום העולם (בוניך), היא עי"ז שהעולם נברא בעשרה מאמרות דוקא. והענין בזה, דהנה, בפירוש מארז"ל הנ"ל (והלא במאמר אחד יכול להבראות כו') מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שמאמר אחד קאי על ספירת המלכות14, וכיון שגם ספירת המלכות עצמה כלולה מעשר ספירות, נמצא, שבריאת העולם (שצריכה להיות ע"י עשר ספירות דוקא) היתה יכולה להיות ע"י ספירת המלכות. ומ"מ נברא העולם בעשרה מאמרות, היינו, בעשר ספירות עצמן (ולא כפי שהע"ס כלולים בספירת המלכות, מאמר אחד), כי, אם היתה ההתהוות מספירת המלכות בלבד, לא הי' מאיר גילוי אלקות בעולם, דע"ס הכלולים במלכות הרי הם בבחי' העלם, משא"כ כאשר ההתהוות היא ע"י העשר ספירות (בעשרה מאמרות), אזי נמשך גילוי אלקות בעולם. ויש לומר הביאור בזה, דכיון שענינה של ספירת המלכות הוא רוממות והתנשאות, אזי גם האלקות שבעולם (שהי' נברא על ידה) הי' באופן של רוממות ובהעלם, ולא היתה אפשרות לפעול שיהי' גילוי אלקות בעולם. ולכן היתה התהוות העולם בעשרה מאמרות, היינו ע"י כל העשר ספירות, כי, אע"פ שגם ההתהוות כמו שהיא עתה (בעשרה מאמרות) היא באופן שאלקות הוא בהעלם, מ"מ, ע"י עבודה והתבוננות כו' יכולים לגלות אלקות בעולם (משא"כ אילו היתה ההתהוות ע"י ספירת המלכות בלבד, הנה גם ע"י עבודה לא היו יכולים לגלות אלקות בעולם). ועפ"ז יש לפרש סיום מארז"ל ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה

13) יהושע א, ח. וראה מנחות צט, ב.

14) מדרש שמואל לאבות שם. הובא ונתבאר בסה"מ תרנ"ט ע' קמו. תש"ד ע' 73.