274

מאמרות, היינו, שהאפשרות לפעולת הצדיקים לקיים את העולם (ע"י לימוד התורה, שזהו"ע עשרת הדברות שעל ידם הוא הקיום דעשרה מאמרות) היא לפי שהעולם נברא בעשרה מאמרות, שבעולם כזה דוקא יכולים הצדיקים לפעול (ע"י עבודתם) גילוי אלקות בעולם. וזהו גם הענין דתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, היינו שממשיכים גילוי אלקות בעולם.

ג) אמנם

כדי לפעול גילוי אלקות בעולם ע"י עסק התורה צריך להיות ענין הביטול דוקא, שלא ירגיש את עצמו לאיזה מציאות כו'. וזהו מה שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמשך המאמר15 גודל ההכרח בענין הביטול ושלילת הרגש עצמו, לפי שהרגש עצמו הוא בדוגמת ענין השוחד שפועל הטיית השכל וכו'. ומביא גם הסיפור הידוע בחסיד א', בר דעת גדול בהשכלה, שבא אל כ"ק אדמו"ר הצ"צ, והתאונן לפניו: מי טרעט אויף מיר אין ביהמ"ד, וואָס איך זאָג געפעלט זיי ניט וכו', והשיב לו כ"ק אדמו"ר הצ"צ: ווער הייסט דיר מתפשט זיין זיך אין גאַנצן ביהמ"ד אַז וואו מען טרעט זאָלסטו מיינען אַז מען טרעט אויף דיר. וסיים הצ"צ: כתיב16 יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו, אָוֶן הוא מלשון אוֹן שפירושו כח, וכמו מרוב אונים ואמיץ כח17, והיינו, שגם מי שהוא בעל כח בקדושה, הנה, אם הוא מרגיש את עצמו למציאות, צריך להיות אצלו ענין התשובה (יעזוב גו'), להיות בביטול. והיינו, שאין הכוונה כאן לשלילת ענין הגאוה, שהרי גאוה הו"ע האסור ע"פ דין18, אלא הכוונה היא לענין דהרגש עצמו בלבד, ומ"מ צ"ל יעזוב גו'. ועוד זאת, דמ"ש איש און מחשבותיו הוא בהמשך להתחלת הפסוק יעזוב רשע דרכו, ומזה מובן שיעזוב רשע דרכו ויעזוב איש און מחשבותיו צריכים להיות באותה פשיטות, והיינו, דכשם שמובן בפשיטות שיעזוב רשע דרכו הוא דבר המוכרח, הנה באותה פשיטות צריך להיות גם יעזוב איש און מחשבותיו, שגם בעל כח בקדושה צריך לעזוב את הרגש עצמו ולהיות בביטול. וענין זה (שלימוד התורה צ"ל בהקדמת הביטול דוקא) קשור גם עם ברכת התורה שצ"ל קודם לימוד התורה, ברכו בתורה תחילה19, כמ"ש הר"ן20 בשם רבינו יונה שהקדמת ברכת התורה מורה על חשיבות וחביבות התורה אצל לומד התורה, שאז הלימוד הוא באופן

15) פ"ד-ה.

16) ישעי' נה, ז.

17) שם מ, כו.

18) ראה סוטה ה, א. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג. שו"ע אדה"ז סי' קנו ס"ג.

19) נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.

20) נדרים שם. וראה ב"ח טואו"ח סמ"ז.