292

גופא הנה ענין הגלות אינו בפרט אחד או בכמה פרטים, אלא באופן שבזמן הגלות נעשה שינוי כללי לגמרי לגבי המצב שהי' קודם הגלות. וכפי שמצינו במדרשי רז"ל שענין הגלות נקרא בשם שינה9 או בשם עיבור10, והרי השינוי בב' ענינים אלו הוא לא רק בפרטים מסויימים, אלא בכללות מעמד ומצב האדם. וא"כ, גם ענין הפדי', ובאופן דפדאני לי ולבני, הפדי' דשכינתא ובנ"י, הו"ע כללי. ומזה מובן גם בנוגע לג' הענינים דתורה וגמ"ח ומתפלל עם הציבור, שעל ידם נעשה פדאני לי ולבני, שאע"פ שהם קוים פרטיים, וכמ"ש במשנה דאבות11 על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה (תפלה) ועל גמילות חסדים, והיינו, שהם ג' עמודים, העמוד שמימין, גמ"ח, העמוד שמשמאל, עבודה (תפלה), והעמוד שבאמצע, תורה, הנה הענין דפדאני נעשה (לא מצד ענינם הפרטי של קוים אלו, אלא) מצד הענין הכללי שבהם, שזהו ענין השלום (וכנ"ל שבתורה ובגמ"ח ישנו ענין השלום מצד עצמם, ובתפלה נעשה ענין השלום עי"ז שמתפלל עם הציבור).

ג) ויובן

בהקדם כללות ענין הגלות, דהנה, גבי יעקב ועשו כתיב12 והי' כאשר תריד (כשיעברו ישראל על התורה כו') ופרקת עולו מעל צווארך, והיינו, שכאשר חסר בהקול קול יעקב (ובמילא חסר גם בקיום המצוות, שהרי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה13) אזי יש שליטה להידים ידי עשו14, וזהו כללות הענין דמפני חטאינו (שעי"ז) גלינו מארצנו15, היינו, שיעקב הוא בגלות אצל עשו. ושרש הענין, דהנה, מבואר בקבלה וחסידות שיעקב ועשו הו"ע תוהו ותיקון, ומבואר בארוכה במק"א16, שהשרש לענין החטאים, החל מחטא הראשון, חטא עה"ד, הוא מענין מיעוט הלבנה, ולפני זה (בתוהו ותיקון) שבירת הכלים דתוהו, שמזה נעשה אח"כ ענין מיעוט הלבנה, ואח"כ חטא עה"ד, ומזה נעשה האפשריות והמציאות דמפני חטאינו, ובגלל זה נעשה הגלות דיעקב אצל עשו. והנה, איתא במדרש17, באותה שעה שקרא יעקב לעשו אדוני, אמר לו הקב"ה, אתה השפלת עצמך וקראת לעשו אדוני ח' פעמים, חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך, שנאמר18 ואלה המלכים אשר

9) ראה זח"ג צה, א.

10) ראה תו"א ר"פ וארא.

11) פ"א מ"ב.

12) בפרשה שקרינו בשבתות שלפנ"ז – תולדות כז, מ (ובפרש"י).

13) ב"ק יז, א.

14) תולדות כז, כב. וראה ב"ר פס"ה, כ.

15) תפלת מוסף דיו"ט.

16) ראה סה"מ תרצ"א ע' שיט ואילך.

17) ב"ר פע"ה, יא.

18) וישלח לו, לא.