31

בלתי מוגה

א. נתבאר לשון רז"ל1 בנוגע לעשי"ת "עשרה ימים שבין ראש השנה ליום-הכפורים" (שלכאורה הוא סתירה מיני' ובי', שהרי "בין2 ר"ה ליוהכ"פ" ישנם רק שבעה ימים)3 – שבר"ה ויוהכ"פ ישנם ב' ענינים: עיקר ענינם, שמצד זה הם למעלה מהימים "שבין ר"ה ליוהכ"פ", וענין התשובה שבהם, שמצד זה נכללים גם הם ב"עשרת ימי תשובה"; וגם ענין התשובה שבהם הוא באופן נעלה יותר – מתוך שמחה (ולכן בר"ה4 אין אומרים וידויים5 כו') – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס6 בלקו"ש חכ"ט ע' 203 ואילך.

ב. ובפרטיות יותר:

בר"ה יש גם דרגת התשובה שבכל עשי"ת, אבל כיון שאז מאירה גם דרגא נעלית יותר בתשובה, הרי דרגת התשובה שבכל עשי"ת היא באופן ד"שרגא בטיהרא מאי אהני"7, שלכן אינה תופסת מקום ואינה נרגשת כלל, ובמילא אין מקום לכל הענינים שבאים מצד דרגא זו, כמו אמירת וידוי.

ורק לאחר ר"ה, כשמתחילים הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, שאז ישנה רק הדרגא התחתונה דתשובה – אזי "תופסים" ("מ'כאַפּט זיך") שענין זה הי' כבר בשני הימים הקודמים (ימי ר"ה), אלא שבר"ה לא ידעו זאת, מצד העדר תפיסת מקום לגבי הדרגא הנעלית שבתשובה.

1) ר"ה יח, א. וש"נ.

2) כפירוש תיבת "בין" ברוב המקומות בש"ס – שאינו כולל את ב' הקצוות.

3) ראה גם תו"מ חל"ז ס"ע 245 ואילך. וש"נ.

4) נוסף על היותו יו"ט, כמ"ש בנוסח התפלה, קידוש וברכת המזון "יום טוב מקרא קודש הזה", ועד ש"מצוה לאכול ולשתות ולשמוח בראש השנה" (שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תקצז), ולא לערוך תעניות וסיגופים של תשובה [אף שיש דעות שמותר להתענות בר"ה, עכ"פ ביום (שם ס"ה), שלכן יש חילוקי דינים בנוגע למי ששכח ח"ו יעלה ויבוא בברכת המזון (ראה שם סקפ"ח ס"י)].

5) וכמ"ש רבנו הזקן בסידורו ש"אין לומר* בר"ה אבינו מלכנו שיש בו הזכרת חטא או עון כגון אבינו מלכנו חטאנו כו'" – למרות שענין התשובה הוא חרטה על העבר, שצריכה להיות גם בדיבור, "וידוי דברים", כמ"ש הרמב"ם (ריש הל' תשובה) – כיון שהתשובה דר"ה היא בדרגא נעלית יותר.

*
) לא רק "אין צריך לומר", אלא "אין לומר".

6) בשילוב שיחת ו' תשרי שנה זו.

7) חולין ס, ב.