367

בלתי מוגה

א. דובר בהתוועדות די"ט כסלו1 (מה שכתב לי א') אודות י"ט כסלו לפני יותר מחמישים שנה – בשנת תרע"ג – שחל ביום ששי (כקביעות שנה זו), ואז נערכו ההתוועדויות די"ט כסלו מיום חמישי עד מוצאי ש"ק, ולכן נקרא "י"ט כסלו הארוך".

ואריכות גדולה יותר בי"ט כסלו היתה בשנת תרע"ט, שאז חל י"ט כסלו ביום הש"ק, ואז נמשכו ההתוועדויות די"ט כסלו עד יום שני, כ"א כסלו.

וכיון שהתחלת כל הענינים היא מתורה, שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"2, הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע ל"י"ט כסלו הארוך":

אע"פ שהאריכות די"ט כסלו צריכה להיות בנוגע לכל עניני האדם, הנה התחלת האריכות צריכה להיות בנוגע לתורה,

וכפי שהי' אז – שכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אמר כו"כ מאמרים3, ואמירת המאמרים נמשכה עד לכ"א כסלו, וכפי שמצויין בכותרת המאמר4: "יום ב' כ"א כסלו בסעודה אצל בני יחי'",

וע"י האריכות בתורה, נמשכת האריכות גם בקיום המצוות, ועד – בכל עניני האדם.

וזהו גם דיוק לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לי"ט כסלו5: "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו" – תחילה "בלימוד החסידות", ומזה נמשך אח"כ גם "בדרכי החסידות".

וזהו גם הסדר בדברי הגמרא6 בפירוש הפסוק7 "פדה בשלום נפשי גו'" (ששייך לגאולת י"ט כסלו8): "כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור" – תחילה "העוסק בתורה", ורק לאח"ז "בגמילות חסדים ומתפלל כו'".

1) בסופה (לעיל ע' 350).

2) קידושין מ, ב. וש"נ.

3) נדפסו בסה"מ עטר"ת ס"ע קטז ואילך.

4) שם ס"ע קלז.

5) "היום יום" בסופו. ובכ"מ.

6) ברכות ח, רע"א.

7) תהלים נה, יט.

8) ראה אג"ק שלו ע' רלב. וש"נ (נעתק ב"היום יום" יט כסלו).