383

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגון "פדה בשלום נפשי".

א. דובר כמ"פ1 אודות הקשר והשייכות של י"ט כסלו עם חנוכה, ושל חנוכה עם י"ט כסלו, ובכללות – שענינו של חנוכה קשור עם נס פך השמן, והרי ענין השמן ברוחניות הוא פנימיות התורה, רזין דרזין, שזהו ענינו של י"ט כסלו.

ובפרטיות יותר:

בחנוכה יש ב' ענינים2: (א) הנס של נצחון המלחמה, שהזכרון שלו הוא ע"י אמירת "ועל הנסים": "מסרת גבורים ביד חלשים וכו'", (ב) הנס של פך השמן, שהזכרון שלו הוא ע"י הדלקת נרות חנוכה.

אבל עיקר הענין דחנוכה הוא בנוגע לנרות, שלכן מברכים על הדלקת הנרות "שעשה נסים לאבותינו" ו"שהחיינו". וכמובן גם מהחילוק שבין אמירת "ועל הנסים" להדלקת נר חנוכה, שאם שכח ח"ו לומר "ועל הנסים" אין מחזירים אותו3, ואילו בנוגע לנרות חנוכה מצינו שמחפשים כל מיני עצות והשתדלות כו' ובלבד שתהי' הדלקת נר חנוכה, ועד שיש דין שבמצב של צמצום כו' יש מעלה בנר חנוכה שדוחה כמה ענינים4. ומזה מובן, שעיקר הענין של חנוכה מתבטא בהדלקת הנרות.

וכן מוכח ממה שמצינו סברא באחרונים5 בנוגע לדברי הגמרא6 שמגילת תענית בטלה חוץ מחנוכה ופורים, שהכוונה היא רק לענין הנרות שבחנוכה, כי, מצד נצחון המלחמה – כיון שעתה נמצאים בגלות כפול ומכופל, במעמד ומצב ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"7, וניכר בגלוי ש"אתם המעט מכל העמים"8, ולא רואים את הנס ד"מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים" הרי לא שייך לומר שנס נצחון המלחמה ישנו

1) ראה גם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה דאשתקד סי"ד (תו"מ חמ"ה ס"ע 305 ואילך). וש"נ.

2) ראה גם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה דאשתקד בתחלתה (תו"מ שם ע' 310). וש"נ.

3) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סקפ"ח ס"ח. וש"נ.

4) ראה רמב"ם הל' חנוכה פ"ד הי"ג.

5) ראה צפע"נ לרמב"ם שם פ"ג ה"ג. וראה גם לקו"ש ח"כ ע' 632 בהערה (ד"ה ובמיוחד).

6) ר"ה יח, ב ואילך.

7) מגילה יד, א. וש"נ.

8) ואתחנן ז, ז.