393

ועקב, שהוא סוף הרגל, מורה על ירידת הנשמה עד למדריגה היותר תחתונה, בחי' עקב, והיינו, שתחילה היא ירידת הנשמה בעולם האצילות גופא מספירת החכמה לספירת המלכות, שנקראת עקב15, ואח"כ היא הירידה לעולמות בי"ע, שזהו"ע בראתה יצרתה ונפחתה, שהם כנגד ג' האותיות הו"ה דשם הוי', שעל ידו הו"ע ההתהוות, כידוע שכללות ענין ההתהוות וכללות ענין ההשתלשלות הוא ע"י ד' אותיות שם הוי', שענינם הוא צמצום והתפשטות המשכה והתפשטות16, וגם ירידה זו היא ע"י ספירת המלכות שבכל עולם, שזהו"ע עקב, ועד לירידה בבחי' עקב ממש, דהיינו בעוה"ז הגשמי שאין תחתון למטה הימנו. ועז"נ ויחי יעקב, היינו, שירידת הנשמה מבחי' יו"ד לבחי' עקב (יעקב) היא בכדי שעי"ז יהי' ענין ויחי, היינו, שדוקא ע"י ירידתה למטה באה הנשמה למדריגת ויחי. וצריך להבין, איך אפשר שע"י ירידתה למטה יהי' אצל הנשמה ענין ויחי (ע"ד קושיית הצ"צ הנ"ל), דלכאורה, הרי אדרבה, שדוקא למעלה הוא אמיתית ענין החיות, כמ"ש17 חי הוי' גו' אשר עמדתי לפניו, דקאי על הנשמה בהיותה למעלה, קודם ירידתה למטה.

ג) ויובן

בהקדים18 הביאור במאמר המשנה19 יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, והיינו, שאע"פ שנאמר (בהמשך משנה זו גופא) יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, מ"מ, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה (לא רק מכל חיי העולם הזה, ולא רק משעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, אלא גם) מכל חיי העולם הבא. וצריך להבין20, הלא ידוע שכללות העבודה דתומ"צ (תשובה ומעשים טובים) הוא כדי לעשות לבושים לנשמה שעי"ז תוכל ליהנות מזיו השכינה בג"ע, כדאיתא בזהר21 בפירוש הכתוב22 ואברהם זקן בא בימים [וכן בדוד כתיב23 והמלך דוד זקן בא בימים, שבהמשך לזה נאמר24 ויקרבו ימי דוד למות, כמ"ש בהפטרה, ע"ד מש"נ בפרשה25 ויקרבו ימי ישראל למות], באינון יומין עילאין כו', שהם הלבושים דתומ"צ, שלא הי' לבושא דחסרא כו'. וכמ"ש

15) פרדס שם.

16) ראה לקו"ת בשלח א, א. ובכ"מ.

17) מלכים-א יז, א. וראה סה"מ ה'ש"ת ע' 13. ובכ"מ.

18) בהבא לקמן – ראה ד"ה ויחי יעקב תרכ"ח.

19) אבות פ"ד מי"ז.

20) ראה גם תו"א חיי שרה טז, א.

21) ראה זח"א רכד, א. וראה שם קכט, א.

22) חיי שרה כד, א.

23) מלכים-א א, א.

24) שם ב, א.

25) מז, כט.