419

בלתי מוגה

א. יום הש"ק זה הוא למחרת כ"ד טבת, יום ההילולא של רבינו הזקן, ולכן קשור גם הוא עם יום ההילולא – לכל לראש, מצד הסמיכות של יום השבת ליום ההילולא, ונוסף לזה, כיון שבערב שבת ישנו הדין של תוספת שבת1, היינו, שישנו משך זמן בערב שבת שמצד מהלך השמש הרי זה עדיין יום ששי, ואעפ"כ, מצד הדין של תוספת שבת, הרי זה נחשב כבר לשבת (בנוגע לכו"כ הלכות וענינים), נמצא, שיום ההילולא (שחל בערב שבת, כך, שא' הענינים של ערב שבת הו"ע יום ההילולא) קשור עם יום השבת.

ובהקדמה – שאע"פ שההסתלקות היתה לפני שנים רבות, ולכאורה, מהי שייכותה לשנים שלאח"ז עד לשנת תשכ"ז, הרי מזה שרואים "מנהג ישראל" (ש"תורה היא"2) בנוגע לשמירת "יאָרצייט", מובן, שבבוא יום ה"יאָרצייט" בכל שנה נפעל מעין הענינים שנפעלו בפעם הראשונה.

וכל זה – בנוגע לכל יאָרצייט, אלא שבכל יאָרצייט הרי זה קשור עם בני המשפחה בלבד, ואילו בנדו"ד, בנוגע ליאָרצייט של נשיא בישראל, הרי כיון שלנשיא יש שייכות עם כל בנ"י, הרי גם היאָרצייט שלו שייך לכל בנ"י (כפי שמצינו בשו"ע3), הן אלו שלומדים תורתו והן כל שאר בנ"י ("סתם אידן").

וכיון שעיקר המציאות של בנ"י היא – "ובנו בחרת מכל עם ולשון"4, דקאי על מתן-תורה5, הרי כל ענין שנוגע לבנ"י נלקח מהתורה.

ומזה מובן גם בנוגע ליום ההילולא של רבינו הזקן, שיש לקשר זאת עם תורה של בעל ההילולא – תורה שנעשית ענין של הוראה בפועל, ולא רק ביום ההילולא, אלא פועלת גם בימים שלאח"ז, שהרי תורה זו נאמרה כדי לפעול (לא רק ביום ההילולא, אלא) בכל הזמנים.

1) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"א ס"ד ואילך. וש"נ.

2) ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.

3) או"ח סתק"פ.

4) נוסח ברכות ק"ש דשחרית.

5) ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ס ס"ד. וש"נ.