79

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה להרי"כ לנגן, והתחיל לנגן ניגון שלש התנועות – להבעש"ט המגיד ורבינו הזקן.

הרש"ג אמר, שבליובאוויטש לא שמעו ניגון זה, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שגם הוא לא שמע ניגון זה קודם בואו לכאן, אבל, כאשר הרב שמואל זלמנוב הדפיס ספר הניגונים בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר, הכניס שם גם ניגון זה (בתוספת הקדמה כו'), ונתקבל הדבר אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר1.

כ"ק אדמו"ר שליט"א העיר בנוגע להשייכות של ניגון זה להבעש"ט, שמלבד ניגון זה, אין ניגון אחר מהבעש"ט.

הרש"ג: מהו הטעם ששלש התנועות של הבעש"ט המגיד ואדה"ז מנגנים בניגון אחד, ואילו בנוגע להספרים שלהם – כתר שם טוב, אור תורה וספר התניא [שע"פ דברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע2 צריכים להיות בביתו של כל אחד, ומספרים, שאדנ"ע הי' מעיין בג' ספרים אלו לפני שהי' מקבל ל"יחידות"] – אמר אדנ"ע שלא יכרכו אותם ביחד?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא שמעתי טעם על זה.

אבל יש לומר, שבנוגע לספרים, מתעוררת שאלה באיזה אופן לכורכם: מחד גיסא – יש מעלה בכתר שם טוב ואור תורה, כיון שקדמו לספר התניא, אבל לאידך גיסא – יש מעלה בספר התניא שנכתב ע"י רבינו הזקן בעצמו, משא"כ אור התורה וכתר שם טוב, שנכתבו ע"י תלמידיהם. ולכן, אין לכורכם יחד;

משא"כ בנוגע להניגון הנ"ל, ששלש התנועות מתייחסים להבעש"ט המגיד ואדה"ז בעצמם.

ומה גם שה"מבינים" אומרים, שהתנועה הב' היא פירוש לתנועה הא', ועד"ז בנוגע לתנועה הג'.

1) ראה גם ר"ד ליל ב' דחה"ס (בעת הסעודה) דאשתקד בסופה (תו"מ חמ"ה ס"ע 62).

2) ראה סה"ש תש"ט ס"ע 336 ואילך. וראה גם תו"מ חל"ח ס"ע 304.