82

(הנחה בלתי מוגה)

ולקחתם

לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וגו'1, וידוע הדיוק בזה2, מהו תוכן הענין דנטילת ד' מינים אלו דוקא, שהם שונים זמ"ז ועד שהם הפכיים מן הקצה אל הקצה, כדאיתא במדרש3 שפרי עץ הדר יש בו טעם ויש בו ריח, ואילו ערבי נחל אין בהם טעם ואין בהם ריח, ואעפ"כ, צריך ליטול כולם ביחד, ולא עוד אלא שהם מעכבים זה את זה4, דהיינו שהם מצוה אחת5. וביותר צריך להבין ע"פ המובא בקבלה6 ומבואר בארוכה בחסידות7 שענין נטילת ד' מינים הוא המשכת בחי' הדעת לנוקבא דז"א העומדת בחזה דז"א, דלכאורה8 היתה המשכה זו צריכה להיות ע"י ענינים רוחניים, ולא ע"י דברים גשמיים, ועכ"פ ע"י דברים גשמיים שתכונתם היא מעין ודוגמת הענין הרוחני שנמשך על ידם, וכמו בחג המצות, שהמשכת ענין האמונה שלמעלה מטעם ודעת היא ע"י עוגות מצות כי לא חמץ9, שאין בהם הגבהה והתנשאות, ואין בהם טעם, שמורה על ענין הביטול כו'10, ואילו בחג הסוכות נעשית המשכת הדעת ע"י ד' מינים שביניהם יש גם ערבי נחל, שלהיות שאין בהם לא טעם ולא ריח, הרי הם היפך הדעת, ומ"מ צריך ליטלם, ולא עוד אלא שבלעדם אי אפשר לקיים את המצוה. גם צריך להבין מ"ש ולקחתם לכם, כדאיתא במדרש11 איני מזהיר כו' אלא לכם כו', לולב לכם, שנאמר ולקחתם לכם כו', הה"ד12 יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך, דלכאורה, מהו הענין המיוחד במצות נטילת ד' מינים שעז"נ יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך.

1) אמור כג, מ.

2) ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תמז. סידור (עם דא"ח) שער הלולב רסד, ד ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ז ואילך. פצ"ג ואילך (סה"מ תרל"ז ח"ב ס"ע תריב ואילך. ע' תרכה ואילך).

3) ויק"ר פ"ל, יב.

4) רמב"ם הל' לולב פ"ז ה"ה.

5) רמב"ם שם. סהמ"צ להרמב"ם שורש יא.

6) פרי עץ חיים שער הלולב פ"א ואילך. משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה פ"ה מ"ג.

7) ראה מאמרי אדה"ז שם ע' תמב ואילך. סידור שם רסג, סע"ג ואילך. המשך הנ"ל פפ"ד ואילך. פפ"ז ואילך (שם ע' תרד ואילך. ס"ע תריב ואילך).

8) ראה רד"ה ולקחתם לכם תרל"ד (סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תקלד).

9) בא יב, לט.

10) ראה תו"א ויקהל פט, ג. לקו"ת צו יב, ב. שה"ש יד, ד.

11) שמו"ר פט"ו, כג.

12) משלי ה, יז.