148

בלתי מוגה

א. נוסף על המעלה שישנה בכל שבת ושבת במשך כל השנה, ש"חמדת ימים אותו קראת"1, שזהו מ"ש2 "ויכולו השמים והארץ גו'", שאחד הפירושים ב"ויכולו" הוא מלשון תענוג, וזהו גם הענין ד"חמדת ימים", ענין התענוג3 – ישנם שבתות מיוחדות שבהם יש מעלה נוספת, ובפרט ביום הש"ק זה שבו ישנם כמה מעלות:

המעלה הראשונה ביום הש"ק זה היא – פרשת פקודי, שבה מסיימים ספר שמות, וישנו העילוי דאמירת "חזק"4, ומובן גודל העילוי דסיום ספר אחד בתורה, שזהו מעין ודוגמת סיום כל התורה כולה בהיו"ט דשמחת תורה, שעושין שמחה לגמרה של תורה5.

ומעלה נוספת ביום הש"ק זה – פרשת שקלים (הן הקריאה בתורה והן ההפטרה), והרי לא תמיד חלה פרשת שקלים בפרשת פקודי, אלא זוהי המעלה המיוחדת בקביעות שנה זו שפרשת פקודי ופרשת שקלים הם באותו זמן.

ועוד מעלה ביום הש"ק זה – שהוא גם ערב ראש חודש, שמצד זה ניתוסף עילוי ביום הש"ק, כמובן מענין ההפטרה (שהיא תקנת הנביאים, מצד הגזירה כו'6, ועד שיש מהראשונים שהסמיכו קריאת ההפטרה במועדים מענינו של יום להכתוב7 וידבר משה גו'8), שבשבת שחל בערב ראש חודש יש הפטרה מיוחדת (במקום ההפטרה השייכת לפרשת השבוע) – "מחר חודש", ובפרט ע"פ המבואר בחסידות (וגם בספרי מוסר) בענין "מחר חודש"9, שמזה מובן שזוהי מעלה גדולה ביותר.

וסדר המעלות: לכל לראש – פרשת פקודי, שזוהי המעלה של

1) נוסח תפלת שבת.

2) בראשית ב, א.

3) ראה אוה"ת עה"פ (כרך א – מב, ב ואילך. כרך ג – תקח, א ואילך).

4) ראה גם תו"מ – רשימת היומן ע' תג. וש"נ.

5) טור ורמ"א או"ח סתרס"ט.

6) ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסרפ"ד. וש"נ.

7) אמור כג, מד.

8) ראה אנציק' תלמודית (כרך י) ערך הפטרה ס"ו (ע' יא). וש"נ.

9) ראה תו"מ סה"מ חשון ע' שמז ואילך. וש"נ.