238

(הנחה בלתי מוגה)

החודש1

הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה2, ואמרו רז"ל3 משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים, וכשבחר ביעקב ובניו קבע בו ראש חודש של גאולה. וצריך להבין מהו הטעם שדוקא במצות קידוש החודש נאמר לכם, הרי ישנם בתורה כו"כ מצוות שניתנו רק לבנ"י ואעפ"כ לא נאמר בהם לכם, והפעם הראשונה שנאמר לכם הרי זה במצות קידוש החודש דוקא. גם צריך להבין מ"ש החודש הזה לכם, דמשמע שע"י שהחודש הוא בבחי' הזה אזי נעשה לכם, וצריך להבין הקישור ביניהם.

ב) ולהבין

זה יש להקדים תחילה משנת"ל (במאמר דפורים4, שמיוסד על מאמר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע5) בפירוש תיבת זה, שענינו גילוי, שמתגלה לא רק מציאות הדבר, אלא שגם מהותו, דהיינו מה שהוא, בא בגילוי. וזהו שאמרו רז"ל6 כל הנביאים נתנבאו בכה נוסף עליהם משה שנתנבא בזה, דאף שגם נבואת כל הנביאים היתה באופן של ראי' ממש, ראי' גשמית ומוחשית7, מ"מ, אצל כל שאר הנביאים היתה הראי' רק במציאות דאלקות8, משא"כ אצל משה היתה הראי' במהות דאלקות. ונתבאר לעיל9 שבענין הספירות קאי זה על בחי' ז"א. וכמו"כ נקראת החכמה בשם זה, וכן גם הכתר נקרא בשם זה, והיינו פנימיות הכתר, משא"כ חיצוניות הכתר נקראת בשם כה, וכן הבינה נקראת בשם כה. וזהו גם הענין שכל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה, דאף שמבואר בכ"מ שכה וזה הם כנגד מלכות וז"א, הנה לפעמים

1) מאמר זה הוא המשך למאמר שלפניו – ד"ה וקבל היהודים (לעיל ע' קעג ואילך).

2) בא יב, ב.

3) שמו"ר פט"ו, יא.

4) ד"ה וקבל היהודים הנ"ל.

5) ד"ה ויאמר גו' לך לך וד"ה וירא אליו העת"ר (המשך תער"ב ח"ב ע' תשטו ואילך).

6) ספרי ופרש"י מטות ל, ב.

7) ראה תניא אגה"ק סי"ט (קכז, ב). וראה גם אוה"ת משפטים ע' א'רפה.

8) בהמשך תער"ב שם, שאף ש"נבואה הוא גילוי המהות", הרי זה "רק מבחי' חיצוניות המל' שהיא בחי' דמות לבד, ועוד זאת .. שנתלבש בלבוש השגתם כו'", עיי"ש.

9) ד"ה וקבל הנ"ל פ"ב.