244

בלתי מוגה

א. מהפסוק1 "החודש הזה לכם" – שעל שמו נקראת הפרשה והשבת בשם "פרשת החודש" – למדים (לדעת ר' שמעון בן גמליאל) ש"שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח .. שתי שבתות .. שהרי משה עומד בראש החודש ומזהיר על הפסח, שנאמר החודש הזה לכם ראש חדשים (ו"החודש הזה נאמר לו בר"ח .. שאמר לו הקב"ה כזה ראה וקדש"), וכתיב2 דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות וגו'"3, והיינו, שבר"ח ניסן מתחילים כבר עניני הפסח.

ומזה מובן, שכן הוא גם בנוגע ליום השבת שבו קורין בתורה פרשת החודש – שאז מתחילים כבר עניני הפסח.

ובהקדמה – שכל עניני בנ"י מתחילים מהתורה, שהרי "אתם קרויים אדם"4, ע"ש "אדמה לעליון"5, ולכן כשם שקוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסיק באורייתא ומקיים עלמא6, והיינו, שה"עולם" של יהודי נעשה ע"י התורה.

ובפשטות – שדוקא ע"י לימוד התורה יודעים בנ"י את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה7,

– כולל גם בנוגע לעניני הרשות, שבהם גופא יש ענינים אשר לא תעשינה – מצד הענין ד"קדש עצמך במותר לך"8, וכדברי רבינו הזקן בתניא9 "שהוא מדאורייתא", וכידוע פתגם רבינו הזקן10: מה שאסור – אסור, ומה שמותר – לא צריך; וכיון ששני הענינים באים בחדא מחתא, הרי מובן, שגם מה שמותר אלא שלא צריך, הרי זה באותו אופן כמו מה שאסור –

1) בא יב, ב.

2) שם, ג.

3) פסחים ו, סע"א ואילך (ובתוד"ה ממאי שם).

4) יבמות סא, רע"א. וש"נ.

5) ראה של"ה ג, רע"א. ועוד.

6) זח"ב קסא, ריש ע"ב.

7) לשון הכתוב – יתרו יח, כ. ויקרא ד, ב. ועוד.

8) יבמות כ, א. ספרי פ' ראה יד, א.

9) פ"ל.

10) ראה סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 153. תש"ב ס"ע 126. תש"ה ע' 72. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' עד (נעתק ב"היום יום" כה אדר שני). ועוד.