267

בלתי מוגה

א. צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה דודי לי ואני לו.

* * *

ב. הביאור בדברי אדה"ז בשו"ע1 בנוגע לשבת הגדול, ש"נעשה בו נס גדול .. למכה מצרים בבכוריהם2 .. ולמה לא קבעוהו בעשירי לחודש סתם .. כדרך שנקבעו כל המועדים, לפי שבעשרה בניסן מתה מרים3 וקבעו בו תענית4 כו'" (אף שמיתת מרים היתה ל"ט שנה לאחרי הנס5), דלכאורה, איך יתכן לשנות ולדחות אופן קביעות זכרון הנס מפני

1) או"ח ר"ס תל.

2) תהלים קלו, יו"ד.

3) שגדלה מעלתה כו', ובודאי הי' אצלה הענין ד"יודע ה' ימי תמימים (תהלים לז, יח) .. כשם שהם תמימים כך שנותם תמימים", כדאיתא במדרש (ב"ר רפנ"ח) בנוגע לשרה.

4) ולהעיר: בנוגע ליום מיתת צדיקים – נהוג אצל חסידי פולין שאין אומרים תחנון, כיון שמיתת צדיקים מכפרת כו'. ושאלתי פעם אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר (ראה תו"מ – רשימת היומן ס"ע רצא. וש"נ), מהו הטעם שאצלנו נוהגים לומר תחנון? והשיב: וכי ישנו זמן יותר טוב לבקש ולפעול ("אויסבעטן"), מכמו "עת רצון" כזו?!...

אצל חסידים לא נהוג להתענות ביום היארצייט, ואדרבה: מעמידים "תיקון" כו'. וכיון שזהו ע"פ שו"ע – יכולים לפעול כל הענינים ע"י שמחה (ראה גם תו"מ חכ"ה ע' 26. וש"נ).

5) ובודאי אין לומר שבמשך כל ל"ט השנים קבעו זכרון הנס בעשירי בחודש, ורק לאחר מיתת מרים קבעוהו ליום השבת – דלא אשתמיט שום תנא כו', אפילו לא ברמז, לא בנגלה ולא בקבלה, לומר כן.

אך לכאורה הי' אפשר לתרץ, שכיון שהקב"ה יודע עתידות, וידע שמיתת מרים תהי' בעשור לחודש [שהרי "יודע ה' ימי תמימים", כנ"ל מדברי המדרש בנוגע לשרה, ומזה מובן גם בנוגע למרים* שהיתה מ"שלשת הרועים" (תענית ט, א)], לכן נקבע זכרון הנס לכתחילה ביום השבת.

[וע"ד שמצינו בנוגע לחג הפסח גופא – דלכאורה אינו מובן מ"ש (בא יב, לט) "ויאפו את הבצק גו' עוגות מצות גו' כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה גו'", הרי עוד קודם שגורשו ממצרים, ביום ט"ו בניסן, נצטוו כבר על אכילת מצה בליל ט"ו?! וא' התירוצים על זה (שהובא בדרושי חסידות – אוה"ת בא ע' שז), "שמה שנצטוו על המצות קודם לכן הי' ע"ש העתיד, שהשם יודע העתידות ידע שיהי' להם לצאת ממצרים בחפזון, ואפילו היו רוצים לא היו יכולים להחמיץ בצקת, צוה לאכול הפסח על מצות כו'"].

אבל, ביאור זה אינו מספיק, דכיון שהנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" הו"ע של זכות וגאולה, ואילו הענין דמיתת מרים הו"ע הפכי, שהרי "שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו" (ר"ה יח, ב), ועד ש"סילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר מחורבן ביהמ"ק" (איכ"ר פ"א, לז) – הי' צריך זכרון הנס לדחות את הענין דמיתת מרים, שזכרון הנס יקבע לפי ימי החודש, ככל המועדים, ואילו הזכרון דמיתת מרים יקבע לפי ימי השבוע.

*
) אף שבגלוי היתה מיתתה קשורה עם ענין של חטא כו'.