28

בלתי מוגה

א. ישנם כמה ענינים שהם משנים קדמוניות, החל מזמן בריאת העולם – שזהו הענין של מוצאי שבת:

במוצאי שבת הראשון בהתחלת הבריאה, נפעלה שמחה גדולה בעולם – כדאיתא במדרש1 שבתחילה הי' רק ענין של אור, "ל"ו שעות שימשה אותה האורה, שנים עשר של ערב שבת, וי"ב של לילי שבת, וי"ב של שבת, כיון ששקעה החמה במוצאי שבת, התחיל החושך ממשמש ובא, ונתיירא אדם הראשון (בראותו לראשונה ענין של חושך) .. מה עשה הקב"ה, זימן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן אור, ובירך עלי'", ומאז ישנה המצוה שבכל מוצאי שבת מברכים "בורא מאורי האש" על האור שנתחדש במוצאי שבת2.

ונמצא, שבמוצאי שבת הי' ענין של חידוש, וחידוש כפול: (א) ענין של אור לאחרי ש"התחיל החושך ממשמש ובא", (ב) באור גופא – אין זה כמו האור שהי' עד עתה, שניתן ע"י הקב"ה באופן של אתערותא דלעילא, ללא פעולת האדם, אלא אור שנפעל ע"י האדם, ולכן, עם היותו אור קטן יותר, אפילו לגבי אור היום של יום חול, ועאכו"כ לגבי האור של השבת הראשון בעולם, שהי' אור נעלה שלא בערך, הנה דוקא על אור זה מברכים ברכה מיוחדה, ובלשון רבים: "בורא מאורי האש"3, היינו, שבאור זה נכללים כו"כ מאורות, שמכולם יחד נעשה אור.

ב. ונוסף על הענין האמור שישנו בכל מוצאי שבת, הרי זה מוצאי שבת הקשור עם שבת מיוחדת – מוצאי שבת שבין פרשת בשלח ופרשת יתרו (שמתחילים לקרותה עוד בשבת פרשת בשלח לפנות ערב, אבל זהו עדיין באופן שאין שבת מכין לחול4, ואילו במוצאי שבת מתחילה ההכנה לשבוע של פרשת יתרו), שמקשר תוכן פרשת בשלח עם תוכן פרשת יתרו:

התוכן של פרשת בשלח הוא – יציאת מצרים, והתוכן של פרשת יתרו הוא – מתן-תורה.

1) ב"ר פי"א, ב. וש"נ.

2) ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסרח"צ. וש"נ.

3) ראה ברכות נא, ב. נב, ב.

4) ראה ביצה ב, ב.