292

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. הרש"ג שאל אודות מ"ש בסימן "מגיד": "ומגבי' הקערה כו'", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מנהגנו שאין מגביהין הקערה ורק מגלין מקצת המצות (למרות שהלשון "מגלין מקצת הפת" נאמר בהמשך ההגדה1, ואילו כאן נאמר "מגבי' הקערה") – כפי שראינו הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר מידי שנה בשנה2.

וכך צויין ב"לקוטי טעמים ומנהגים" להגדה3 – בהסכמת כ"ק מו"ח אדמו"ר, במענה לשאלתי (כשהדפיסו את ההגדה) אם זוהי הוראה לרבים שאפשר לפרסמה בדפוס.

ועל שאלת הרש"ג מדוע לא תוקן הדבר בפנים ההגדה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאין מקום לשנות בסידורו של אדמו"ר הזקן, וכפי שרואים בהנהגת הצמח צדק4 שכתב הגהותיו בצידי הגליון5, ולא שינה מאומה בסידורו של אדמו"ר הזקן, גם בענינים שפסק והתנהג באופן אחר (כמו בנוגע לברכת שהחיינו בפורים, שאדמו"ר הזקן כותב בסידורו ש"אין מברכין שהחיינו אלא בלילה ולא ביום", ואילו הצמח צדק פוסק שיש לברך גם ביום6 – וכך נהגו בביתו).

*

ב. רש"ג: מהו הענין ש"רבי יהודה הי' נותן בהם סימנים", דלכאורה אינו מוסיף מאומה?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: בפשטות – ענין הסימנים הוא לתועלת

1) קודם הפיסקא "עבדים היינו".

2) ראה גם תו"מ – רשימת היומן ס"ע קעח. – נתבאר בארוכה בשיחת ליל ב' דחג הפסח תשכ"ד ס"ה ואילך (תו"מ חל"ט ע' 283 ואילך).

3) ע' יב.

4) ראה הגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (נסמן בלקו"ש חכ"ב ע' 115 הערה 10) שהצ"צ "דקדק שלא יהי' שום שינוי מהסידור של רבינו הגדול ז"ל כו'".

5) נדפסו בסידור עם דא"ח – בסופו (שיח, א). סידור תו"א – בסופו (רמא, א).

6) לקוטים שבסוף פס"ד להצ"צ (תז, ד). וראה גם שער הכולל פמ"ז ס"ב.