300

(הנחה בלתי מוגה)

כמה1

מעלות טובות למקום עלינו וכו' אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו2. וצריך להבין, מהי התועלת בזה שקרע לנו את הים אילו לא העבירנו בתוכו. והנה, מפרשי ההגדה3 פירשו שהדיוק הוא ולא העבירנו בתוכו בחרבה אלא במעט מים או טיט, גם אז דיינו. ואינו מובן, שהרי עפ"ז הול"ל ולא העבירנו בתוכו ביבשה (ולא בחרבה), שהרי הלשון יבשה מורה על היובש יותר מאשר הלשון חרבה, כמ"ש4 בראשון גו' חרבו פני האדמה ובחודש השני גו' יבשה הארץ, ואם כוונת בעל ההגדה להדגיש השבח שלא העבירנו במעט מים או טיט, הי' צריך לכתוב ביבשה (ולא בחרבה) להורות על היובש לגמרי5, ועכצ"ל שכוונת בעל ההגדה ליתן שבח בפ"ע על זה שקרע לנו את הים, אפילו אילו לא העבירנו בתוכו כלל. וצריך להבין מהי התועלת שבקריעת הים ללא העברת ישראל בתוכו, שעל זה אומרים אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו כו' דיינו.

ב) והנה

דיוק זה מדייק כ"ק אדמו"ר האמצעי במאמרו ד"ה בוקע ים לפני משה גו'6, שמביא מ"ש7 לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו, שמשמעות הכתוב שכל דבר הוא חסד בפ"ע, לגוזר ים סוף לגזרים הוא חסד בפ"ע, ונוסף לזה והעביר ישראל בתוכו שזהו חסד בפ"ע. ומוסיף בהמאמר, שזהו גם מה שאומרים בהגדה כמה מעלות טובות למקום עלינו כו' אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה, דמזה שנותנים שבח למקום על כל טובה בפ"ע,

1) מאמר זה, וב' מאמרים שלאחריו (ד"ה הפך ים ליבשה דאחרון של פסח, וד"ה קדושים תהיו דש"פ קדושים, מבה"ח אייר) – מיוסדים על ד"ה בוקע ים לפני משה – מיוסדים על ד"ה בוקע ים לפני משה לאדמו"ר האמצעי שבהערה 6.

2) הגדה של פסח.

3) זבח פסח, אבודרהם ומהר"ל. וראה גם הגדה של פסח עם לקוטי טעמים וכו' ע' קסו.

4) נח ח, יג-יד.

5) ראה הגדה של פסח הנ"ל ע' כח.

6) יצא לאור בקונטרס בפ"ע – קה"ת, ט' אייר, ה'תשכ"ז. ואח"כ נדפס במאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' שסז ואילך.

7) תהלים קלו, יג-יד. וראה ג"כ שער האמונה לאדמו"ר האמצעי פמ"ג (עב, א) ואילך.