310

לחמך"19, וכיון שמצות צדקה היא מצות עשה שאין הזמן גרמא, הרי חיובה גם בלילה20.

אך הענין הוא – כאמור לעיל שע"י ההזמנה "כל דצריך כו' כל דכפין כו'" נעשה הענין ד"הקהל".

ועי"ז באים להענין ד"לשנה הבאה בארעא דישראל", שאז יהי' חידוש גם לגבי ה"הקהל" דעתה – שהרי במצות "הקהל" דעתה ישנם הפטורים ממצוה זו21, משא"כ לעתיד לבוא, כמפורש בנבואה שאפילו "עור ופסח" (שפטורים מהקהל) יהיו בכלל "קהל גדול ישובו הנה"22.

[ויש להעיר גם בנוגע לענין ד"כל דצריך ייתי ויפסח", שיש בזה חידוש גם לגבי הזמן שביהמ"ק הי' קיים – שהרי בזמן ביהמ"ק, כיון שהפסח "אינו נאכל אלא למנוייו"23, צריך להזמין ולמנות אותם על הפסח קודם השחיטה (או קודם זריקת הדם)24; משא"כ בזמן הזה – הנה "קלקלתנו זוהי תקנתנו"25, שההזמנה על הפסח [כפי שנעשה ע"י האפיקומן שהוא זכר לפסח26 – לא זכר בעלמא, אלא זכר ע"פ תורה, ובאופן ד"נזכרים ונעשים"27] יכולה להיות אפילו באמצע הסדר!].

ויה"ר שיקויים יעוד זה תיכף ומיד, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר28 בענין "לשנה הבאה בירושלים", שאין הכוונה שצריכים להמתין ח"ו שנה שלימה, אלא שמשיח יבוא מיד למחרת, ובמילא יאכלו את הפסח "לשנה הבאה בארעא דישראל".

ה. ועתה נשאר לבאר הקישור בין הסיום "השתא הכא כו'" להזמנה "כל דכפין כו'":

ויובן בהקדמת קושיא נוספת: בשלמא האמירה "לשנה הבאה בארעא דישראל", "לשנה הבאה בני חורין" – הרי זה חידוש אצל הבן; אבל לשם מה צריכים לומר "השתא הכא", "השתא עבדין" – הרי הבן רואה בעצמו שבשנה זו נמצאים אנו "הכא" ובמצב של "עבדין"?

19) ישעי' נח, ז.

20) ראה בארוכה אג"ק ח"ב ע' קנג ואילך. וש"נ.

21) ראה רמב"ם הלכות חגיגה רפ"ב. פ"ג ה"ב.

22) ירמי' לא, ז. וראה גם תו"מ חמ"ח ע' 343. וש"נ.

23) זבחים נו, ב (במשנה).

24) פסחים פט, א.

25) ע"ד שבת פ, ב (ועוד): קלקולו זהו תיקונו.

26) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ז ס"ג. וש"נ.

27) אסתר ט, כח. וראה רמ"ז בס' תיקון שובבים. הובא ונתבאר בס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט.

28) שיחת ליל א' דחה"פ תש"ה בתחלתה (סה"ש תש"ה ריש ע' 83). תש"ח ס"ה (סה"ש תש"ח ע' 200).