בס"ד. ר"ד יום ב' דחג הפסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ז.

327

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. הרש"ג הזכיר שאלת אדמו"ר מהוריי"צ1 על הפיסקא "רשע מה הוא אומר כו' אילו הי' שם כו'" – איך מגיע כאן רשע, הרי הרשעים נחסרו בשלשת ימי אפילה?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת שחוק): במשך הזמן שבין ימי האפילה עד מכת בכורות היו יכולים לגדול (רשעים) חדשים!...

ב. הרש"ג הזכיר אודות הנהגת אדמו"ר מהוריי"צ בכניסתו לחדר אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (לאחרי הסתלקותו), שלאחרי עריכת הכנות כו', הי' נכנס בלבושי שבת, ועומד אצל השולחן כו' – באותו אופן שהי' נכנס אליו ל"יחידות"2. ושאל, מהו הענין בזה, ומהו הענין המיוחד של שולחנו?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

נוסף על גודל מעלת ציור הענינים שהיו בעבר, יש מעלה מיוחדת בעמידה אצל שולחנו של צדיק, שהרי כלי תשמישו של צדיק יש בהם קדושה (ע"ד כלי המשכן), ובפרט שולחנו של צדיק, שאצלו הי' לומד תורה ועובד עבודתו כו' יומם ולילה, שכל זה פועל על העץ הגשמי שנשארת בו קדושה כו'3.

[ולהעיר גם מהסיפור אודות הבעש"ט4, שפעם נכנס המשרת לנקות את חדרו בשעה שהי' ישן, וה"פּאַנטאָפל" (נעלי הבית) שלו היו מונחים ליד המטה, ולא ידע אם להזיזם או לא, ובסופו של דבר החליט להשאירם במקומם, וכשהבעש"ט הקיץ משנתו, אמר לו "יישר כח" על זה].

ויתירה מזה מצינו בגמרא5 שרבינו הקדוש אמר "שולחן יהא ערוך

328

במקומו", כי "כל בי שמשי (ערב שבת) הוה אתי לביתי'", ואיתא בספר חסידים6 שהי' "פוטר את הרבים ידי חובתן בקידוש היום"7.

א' המסובים אמר8, שמצינו שגם אלי' הנביא בא (בברית מילה ובליל הפסח)9, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אליהו הנביא – עלה בסערה השמימה10, ואילו רבינו הקדוש נפטר מן העולם, ועשו כל הענינים שעושים לכל איש ישראל לאחרי סילוק הנשמה מן הגוף רח"ל; ואעפ"כ, ביאת אליהו הו"ע רוחני11, ואילו ביאת רבינו הקדוש היתה בגשמיות, עד שהי' יכול להוציא את בני ביתו י"ח קידוש היום.

*

ג. רש"ג: כשזכיתי להיכנס ל"יחידות" לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שמעתי מפיו הק' בשם הצ"צ ש"לקוטי תורה" הוא "יינה של תורה" – מדוע לא נאמר ענין זה על ספר התניא?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כשם שבנגלה ישנו פירוש רש"י שהוא "יינה של תורה"12, כך גם בפנימיות התורה, ספר התניא הוא "תורה"13, והלקוטי תורה הוא "יינה של תורה".

*

ד. א' המסובים שאל מהו החידוש של המצה שנקראת "מיכלא דמהימנותא"14, הרי ישראל הם "מאמינים15 בני מאמינים"?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: אמונה בכלל הו"ע של מקיף16, וע"י המצה חודרת האמונה בפנימיות17.

(והוסיף:) בהמשך וככה18 איתא שבמצה יש בחי' מהות האלקות.

329

הרש"ג הזכיר שאדמו"ר מהר"ש צוה לבנו, כ"ק אדנ"ע, שילמד את "המשך וככה" ששים פעמים, עד שיתאחד עמו בפנימיות19.

ובהמשך לזה סיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א: כשסיים אדמו"ר מהר"ש את "המשך וככה", קרא לחדרו את בנו, כ"ק אדנ"ע, סגר את הדלת, הוציא יין ("טאָקאַיער"), ואמר לו: בא נגלגל אני ואתה20.

[הרש"ג הזכיר ש"המשך וככה" יצא לאור ע"י אדמו"ר מהוריי"צ על שם אמו, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהמשך "והחרים" יצא לאור על ידו על שם אביו].

*

ה. רש"ג: הבחורים רוצים שידפיסו את המשך "תרס"ו"21.

כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת-שחוק): כנראה רחמנות גדולה עליהם, שאין להם מה ללמוד!... (והוסיף:) הרי יוצאים לאור עתה כמה ספרי חסידות!

רש"ג: האם הכוונה לסדרת הספרים "אור התורה"?

כ"ק אדמו"ר שליט"א אישר את הדבר, באמרו, שיש שם עמקות גדולה כו', והוסיף, שיש עוד כפליים ממה שכבר יצא לאור עד עתה22. ומעלה נוספת בזה – שמדפיסים זאת מכתי"ק.

[הרש"ג העיר שכנראה יש זמן לכל דבר, שכן, מאמרי החסידות של הצ"צ המתינו מאה שנה עד שהתחילו להופיע בדפוס, מלבד מה שהו"ל רח"א ביחאווסקי על ספר בראשית. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שלא היתה שביעות-רצון מזה שהו"ל ללא רשות כו'23].

רש"ג: דובר פעם אודות הדפסת ספרי החסידות של הרה"ק ר"א מסטראשעלע, שעכשיו כמעט אינם בנמצא.

כ"ק אדמו"ר שליט"א: החסידות שלו היא באופן של הפשטה.

אך בנוגע להדפסתם – ירא אני מהחסידים... (והוסיף:) אם היו לי חסידים ברי סמכא שאוכל לסמוך עליהם – הייתי מדפיסם24.

330

(וסיפר:) פעם ביקר נכדו של הרה"ק הנ"ל אצל כ"ק אדנ"ע, ואמר לו אדנ"ע "אַ שאַרפן וואָרט", שגרם לו לנפילת-רוח כו'.

הרש"ג שאל לפרטי הדברים, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכבר נדפסו הדברים בספר השיחות תורת שלום25.

הרש"ג הזכיר שהדפיסו גם כתבי חסידות של הרה"ח ר' הלל מפּ֯אַריטש, מלבד מה שנדפס בחייו. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: בכלל היו מעיינים בכתביו, כמו אלו שנדפסו בלקוטי ביאורים26.

______  ______

1) שיחת ליל א' דחה"פ תש"ה ס"ו (סה"ש תש"ה ע' 83). וראה גם שיחת ליל ב' דחה"פ דאשתקד ס"י (תו"מ חמ"ו ס"ע 303 ואילך). וש"נ.

2) ראה תו"מ – רשימת היומן ע' רכו. וש"נ.

3) ראה בארוכה לקו"ש חל"ב ע' 24 ואילך. וש"נ.

4) ראה לקוטי סיפורים (פרלוב) בתחלתו (ס"ג).

5) כתובות קג, א (ובפרש"י).

6) סי' תתשכט.

7) ראה גם תו"מ ח"א ע' 26. וש"נ.

8) והוסיף לספר שפעם שאל שאלה אצל אדמו"ר מהוריי"צ ב"יחידות", וענה לו, ששאל זאת אצל אביו, כ"ק אדנ"ע, והשיב לו כך וכך.

9) ראה אנציק' תלמודית ערך אליהו (כרך ב ע' ו ואילך). וש"נ.

10) מלכים-ב ב, א-יא.

11) ראה תו"מ ח"ב ס"ע 225. וש"נ.

12) סה"ש תרצ"ז ס"ע 197 (נעתק ב"היום יום" כט שבט).

13) ראה אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' רסא ואילך. וש"נ.

14) זח"ב קפג, ב.

15) שבת צז, א.

16) הרש"ג שי' הזכיר מה שאומרים על הכוס "והיא שעמדה", שקאי על ענין האמונה (סה"ש תש"ד ע' 80). ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שגם זה הו"ע מקיף.

17) ראה גם לקו"ש ח"ז ריש ע' 276. ועוד.

18) תרל"ז – פ"ס (סה"מ תרל"ז ח"ב ע' תקלד ואילך).

19) ראה גם תו"מ – רשימת היומן ע' רנט. וש"נ.

20) ראה גם שם ע' שנח. וש"נ.

21) ראה גם תו"מ חמ"ה ע' 60. וש"נ.

22) ראה גם שם ע' 61. וש"נ.

23) ראה גם אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' שז ואילך.

24) והוסיף: למרות שפלוני טוען שאין מעות, הייתי משיג מעות כדי להדפיסם.

25) ס"ע 244 ואילך.

26) ראה גם תו"מ – רשימת היומן ע' קפב. וש"נ.