בס"ד. ר"ד יום אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ז.

334

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. רש"ג: ב"היום יום"1 בנוגע לאחרון של פסח כתוב: "ביום מהדרים: לקדש, אח"כ מתפללים תפלת המנחה, ואח"ז סעודת יו"ט", הרי צ"ל קידוש במקום סעודה2, ואיך נהג אדמו"ר מהוריי"צ, ואולי קידש עוה"פ בעת הסעודה?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כ"ק מו"ח אדמו"ר לא קידש בעת הסעודה, ומסתמא שתה עוד כוס יין לאחרי הקידוש3, או אכל "קניידלאַך" (שהרי באחש"פ אוכלים שרוי').

*

ב. הרש"ג הזכיר דברי אדמו"ר מהוריי"צ4, בנוגע להנהגת רבותינו נשיאינו בר"ה, שכל נשיא בדורו הוסיף עוד רגע, ושאל, איך יתכן שאצל אדמו"ר מהר"ש, למשל, יתווסף לגבי הנשיאים שלפניו?

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבזמנו של הנשיא שלפניו לא הי' עדיין חיוב להוסיף עוד רגע, ורק לאח"ז נתחדש חיוב זה.

ובמענה לשאלה מדוע הוספה זו היתה בר"ה דוקא, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שזהו לפי שראש השנה פועל על כל השנה כולה.

והוסיף, שבמאמרי ראש השנה של כ"ק אדמו"ר מהר"ש מדובר במיוחד על הקישור והשייכות שבין הימים טובים לימות החול של כל השנה.

*

ג. א' המסובים שאל אודות מ"ש אדמו"ר האמצעי5 שיכול להיות שרשע וטוב לו מעולה יותר מצדיק ורע לו, איך יתכן לומר כן?

כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרי יש שם ביאור בענין זה. (והוסיף:)

335

בפשטות – הרשע וטוב לו, בדרגתו הוא, עומד במדריגה נעלית יותר מאשר הצדיק ורע לו בדרגתו הוא.

* * *

ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר להנ"ל שיספר סיפור, שהרי הוא בעל שמועה. וסיפר – באמרו ש"ראה מעשה ונזכר הלכה"6 – שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע הורה שילבשו בש"ק בגדי משי, וגם אם אין מעות, מוטב שימכרו את הזהב שברשותם ויקנו בגדי משי, ולפועל, הנה אלו שלא צייתו, נאסרו בגלל הזהב שנמצא ברשותם!...

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת שחוק): ואני אומר בסגנון הפוך: "ראה הלכה ונזכר מעשה"... טוענים שאני תמיד גוזר "גזירות", ובכן, הענין דלבישת בגדי משי בש"ק – דרש כבר כ"ק אדנ"ע, וכמבואר בא' ממאמריו7 בענין החילוק שבין לבושי שבת ויו"ט ללבושי חול, שלבושי חול הן בחי' יצי' ולבושי שבת ויו"ט הן בחי' הבריאה, ולכן "צ"ל לבושי שבת ויו"ט ממשי דוקא, שהוא מחי, ולא של צומח, לפי שצומח ביצי' וחי בבריאה".

*

ה. הנ"ל הזכיר מ"ש במשנת חסידים8: "השומר פסח מחמוץ כהלכתו ויחמיר בו ככל החומרות שמחמירים המחמירים יועיל לנפשו מאד כל השנה".

כ"ק אדמו"ר שליט"א: רבינו הזקן מביא זאת בתשובה הנדפסת בסוף השו"ע9, בנוגע להידור שלא לאכול מצה שרוי'.

והוסיף, שה"משנת חסידים" הוא ספר שנתקבל בכל העולם, ומובא בדרושי הצ"צ, וגם בלקוטי תורה10.

כן אמר, שה"משנת חסידים" נסדר על סדר מסכתות הש"ס. ובהמשך לזה הזכיר גם מ"ש בספרי פולין אודות שלשה גדולי ישראל שלא עלתה בידם שיקראו ספריהם בשמות שנקבעו על ידם: הרמב"ם

336

("משנה תורה"), השל"ה ("שני לוחות הברית"), והאלשיך ("תורת משה")11.

*

הנ"ל הצטדק על שלא הי' כאן בימים הראשונים דחג הפסח, ולכן הגיע לימים האחרונים. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בבת שחוק), שהדין הוא שמי שלא ברך שהחיינו בימים הראשונים, יכול להשלים זאת בימים האחרונים12.

______  ______

1) כב ניסן, אחש"פ.

2) ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסרע"ג. וש"נ.

3) ראה שם ס"ט. וש"נ. וראה גם דרכי חיים ושלום סתרי"ד.

4) סה"ש תש"ד ע' 11. תש"ה ע' 10. וראה גם תו"מ חכ"ט ע' 14.

5) שער האמונה פכ"ג.

6) לשון חז"ל – פסחים סו, א. וש"נ.

7) סה"מ תרס"ב ס"ע רלא – בשוה"ג. וראה גם תו"מ חי"ג ע' 309. וש"נ.

8) מס' ניסן בסופה.

9) סימן ו.

10) ראה במפתחות. וראה גם לקו"ש חי"ז ע' 516 הערה 25.

11) ראה שה"ג (להחיד"א) השלם ח"ב מערכת ספרים בשארית ציון אות ש סק"י. וראה גם התוועדויות תשמ"ג ח"ב ע' 942. תשמ"ח ח"ב ס"ע 255. ועוד.

12) ראה שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ג ס"ב. וש"נ.