389

(הנחה בלתי מוגה)

וידבר1

וגו' קדושים תהיו כי קדוש אני וגו'2, ואיתא במדרש3, קדושים תהיו, יכול כמוני, תלמוד לומר כי קדוש אני, קדושתי למעלה מקדושתכם. ולעיל מיני' במדרש4, משל לבני המדינה שעשו ג' עטרות למלך, מה עשה המלך, נתן בראשו אחת ושתים בראשן של בניו, כך בכל יום ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת, ושתים בראשן של ישראל, הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו, והתקדשתם והייתם קדושים5. והיינו, שמ"ש כי קדוש אני (לאחרי קדושים תהיו), קאי על הכתר שנותן הקב"ה בראשו, שהוא למעלה מהכתרים שנותן בראשן של ישראל (קדושים תהיו), ועליו נאמר כי קדוש אני דייקא, קדושתי למעלה מקדושתכם. ועפ"ז צריך להבין מש"נ2 כי קדוש אני, קדוש בוא"ו דוקא. דהנה, ידוע6 שקדוש בוא"ו קאי על דרגת הקדושה שנמשכת למטה, שזהו"ע אות וא"ו שמורה על ההמשכה למטה, וקדש בלא וא"ו קאי על דרגת הקדושה שלמעלה מגדר המשכה למטה, שזהו"ע דקדש מלה בגרמי'7. ולכאורה, כיון שכתר הג' שנותן הקב"ה בראשו הו"ע דקדושתי שלמעלה מקדושתכם, היינו, שזוהי דרגת הקדושה שלמעלה מגדר המשכה למטה, הול"ל בלשון קדש, קדש מלה בגרמי', ולמה נאמר (לא רק בהקרי אלא גם בהכתיב) כי קדוש אני, קדוש בוא"ו דוקא.

ב) ולהבין

זה יש להקדים תחילה משנת"ל8 ממאמרו של אדמו"ר האמצעי9 בביאור הסתירה שמוצאים לכאורה בשער היחוד והאמונה, שבפרק ג'10 איתא שאילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את

1) מאמר זה הוא המשך לב' מאמרים שלפניו (ד"ה כמה מעלות טובות דליל ב' דחג הפסח וד"ה הפך ים ליבשה דאחרון של פסח (לעיל ע' קצט ואילך; רו ואילך)).

2) קדושים יט, א-ב.

3) ויק"ר פכ"ד, ט.

4) שם, ח.

5) קדושים כ, ז.

6) לקו"ת נצבים נ, ב ואילך. שה"ש כא, ב ואילך. לו, ד. לז, ד. ובכ"מ.

7) זח"ג צג, א.

8) בד"ה הפך ים ליבשה דאחרון של פסח פ"ג (לעיל ע' רט ואילך).

9) מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' שסח ואילך.

10) עח, א.