416

(הנחה בלתי מוגה)

איתא

בזהר1 תניא א"ר יוסי זימנא חדא הוי צריכא עלמא למטרא, אתו לקמי' דר"ש, וע"י שדרש להם בפסוק2 הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, ירד מטר. ומבאר אדמו"ר מהר"ש בד"ה זה שאמרו לפני מאה שנה, בשנת תרכ"ז3 [ולהעיר, שאף שלא נתפרש בכותרת המאמר זמן אמירתו, הנה מתוכן המאמר אודות מעלת רשב"י, וממקומו בין המאמרים שלפניו ושלאחריו, ניכר, שאמירתו היתה בל"ג בעומר, יום הילולא של רשב"י4. וזהו גם שהתחלת המאמר היא: "בזהר כו'", כי, הזהר הוא ספרו של רשב"י, חיבורא דילך דיפקון בי' מן גלותא ברחמים5], שהטעם שפעל ירידת גשמים ע"י אמירת תורה על פסוק זה דוקא, כי, פסוק זה מדבר מהטוב שע"י יחוד העליון דזו"נ, שזהו עצמו שרש ענין ונתתי גשמיכם בעתם6, היינו, שירד הגשם מן השמים והרוה את הארץ והולידה והצמיחה7 (גילוי כח האין סוף), שזהו תוכן הענין דיחוד זו"נ. וממשיך לבאר, שמצינו אצל כמה תנאים שפעלו ירידת גשמים ע"י ענין התפלה (ריבוי תפלה), וגם ע"י תענית, ועד שמצינו שהיו גוזרים י"ג תעניות8, והחידוש של רשב"י הוא שפעל ירידת גשמים ע"י אמירת תורה.

ב) ולהבין

החידוש של רשב"י שפעל ירידת גשמים ע"י אמירת תורה, יש להקדים תחילה ביאור החילוק בין תפלה לתורה, כפי שמבאר במאמר9, שהתפלה היא מלמטה למעלה, והתורה היא מלמעלה למטה, שפי' מלמטה למעלה הוא לפי ערך הכנת כלי המקבל באתעדל"ת כן נמשך מלמעלה למטה באתעדל"ע, אבל תורה היא בחי' אתעדל"ע מצד עצמה, וכמ"ש בלקו"ת פ' ואתחנן בד"ה ואתחנן10, שהתורה היא בחי' אתעדל"ע מצד עצמה, מלמעלה למטה.

1) ח"ג נט, ב.

2) תהלים קלג, א.

3) סה"מ תרכ"ז ע' רצא ואילך. וראה גם המאמר דל"ג בעומר בהמשך והחרים תרל"א פרקים מט-נב (סה"מ תרל"א ח"א ע' שיח ואילך).

4) ראה זח"ג רצו, ב. פרי עץ חיים שער ספירת העומר פ"ז.

5) רע"מ בזח"ג קכד, ב. הובא בתניא אגה"ק רסכ"ו.

6) לשון הכתוב – בחוקותי כו, ד.

7) ע"פ ישעי' נה, יו"ד.

8) ראה תענית פ"א מ"ו.

9) סה"מ תרכ"ז ע' רצב.

10) ב, סע"ג ואילך.