418

שעל ידה מתעלה האדם בעבודתו מארצה – השמימה, והיינו, שהתחלת העבודה היא בדרגות תחתונות, ואח"כ מתעלה בעבודתו, ועד שמגיע השמימה. ובפרטיות יותר, הנה התחלת היום היא באמירת מודה אני, שהו"ע ההודאה בלבד, ללא הבנה והשגה, והיינו, שבנוגע להבנה והשגה הרי זה עדיין באופן שלא פגע ולא נגע27, ועד"ז באמירת הודו להוי'28 שבהתחלת התפלה, שגם זה הו"ע של הודאה ללא הבנה והשגה, דאף שבינתיים נתעלה ממעמדו ומצבו בעת אמירת מודה אני, ובפרט באמרו קראו בשמו29, הרי עדיין אין אצלו הבנה והשגה לאמיתתה. ואח"כ מתעלה יותר כו' ובא לעבודה דשמע ישראל כו', ועד שמגיע לתכלית העילוי בתפלת שמו"ע, כעבדא קמי מרי'30, שכל זה הו"ע התלוי בעבודת האדם מלמטה למעלה.

ומבאר

במאמר31, שכמו ההפרש שבין תפלה לתורה, כמו"כ הוא ההפרש בין תפלה לברכה ג"כ, כי, תפלה היא מלמטה למעלה, וברכה היא מלמעלה למטה, שהתפלה היא מלמטה למעלה, שהוא עצמו הוא למטה, רק שע"י אתעדל"ת מעורר יהי רצון, שהמתפלל עצמו למטה, ומתחנן ומבקש שיומשך לו רצון מלמעלה (שזהו"ע בקשת צרכיו שבתפלה). אבל הברכה היא מלמעלה למטה, ע"ד ברכת כהנים שאומרים יברכך הוי'32, שהוא קצת לשון ציווי [ולהעיר, שברוב המאמרים שבהם נתבאר ענין זה לא נאמר "שהוא קצת לשון ציווי"], והיינו, להיותו בבחי' נעלית יותר, לכן מצַוה על הכלים והאורות יברכך כו'. ומזה מובן גם שבענין התפלה שמלמטה למעלה נוגע מעמדו ומצבו של המתפלל, משא"כ בענין הברכה לא נוגע מעמדו ומצבו של המתברך, להיותה המשכה מלמעלה למטה.

והנה

ירידת גשמים הו"ע הבא מלמטה למעלה ע"י עבודת האדם, וכמארז"ל33 על הפסוק34 יערוף כמטר לקחי, שברו בריות ערפן מיד מטר יורד, ולא כמו טל שנמשך גם ללא העבודה למטה, וכמארז"ל35 טל לא מיעצר. ועפ"ז מובן, שכאשר צריכים לפעול ענין ירידת גשמים שבא ע"י עבודת האדם, הנה ע"פ רוב, דהתורה על הרוב תדבר36, הרי זה דוקא ע"י תפלה, שענינה הוא עבודה מלמטה למעלה, באופן של זיכוך

27) ראה גם אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ חי"ד ס"ע שצט. סה"ש תש"ו ע' 24. וש"נ.

28) דברי הימים-א טז, ח.

29) ראה גם המשך תער"ב ח"א ע' תריט.

30) ראה שבת יו"ד, א.

31) סה"מ תרכ"ז ע' חצר.

32) נשא ו, כד.

33) ב"ר פי"ג, יד.

34) האזינו לב, ב.

35) תענית ג, א.

36) ראה מורה נבוכים ח"ג פל"ד.