436

– להכינוס דנשי ובנות חב"ד תחיינה1** –

א. בעמדנו ימים ספורים לפני חג השבועות, "זמן מתן תורתנו" – יש להתבונן בפרשת השבוע שקורין בתורה, ע"פ הוראת רבינו הזקן2 שיהודי יכול וצריך ללמוד מפרשת השבוע כיצד להתנהג ביחס למאורעות של שבוע זה.

וכדי להבין זאת היטב – ברצוני להתחיל עם ביאורו של רבינו הזקן בפרשת השבוע.

ב. ובהקדמה – שכיון שיודעים אנו עד כמה מדוייקת כל תיבה בתורה, ועד שמתיבה אחת או אפילו מאות אחת למדים ריבוי הלכות במצוות3, קשה ביותר להבין מ"ש בפרשת השבוע אודות הקרבנות שהביאו הנשיאים, מנהיגי וראשי השבטים, בעת הקמת המשכן:

התורה מספרת שהנשיא של כל שבט הביא אותם קרבנות – אותו מספר ומאותם מינים.

ולכאורה, היתה התורה צריכה לספר רק אודות קרבנותיו של הנשיא הראשון, ולכתוב לאח"ז שכך הקריב גם נשיא השבט השני והשלישי כו' עד לנשיא שבט הי"ב.

ואעפ"כ, חוזרת התורה ומפרטת אצל כל נשיא ונשיא את פרטי הקרבנות – המספר המדוייק, מיני הקרבנות, וגם מטרת הקרבן, חטאת, עולה או שלמים וכיו"ב.

ומתרץ זאת רבינו הזקן בספריו – הן בהתחלת התורה, בפרשת בראשית4 (ברא אלקים את השמים ואת הארץ), והן בסיומה, בפרשת ברכה5:

אף שמספר הקרבנות ומיני הקרבנות היו בשוה אצל כל הנשיאים – פעל נשיא של כל שבט עבודה מיוחדת וענין מיוחד בהתאם לטבע

1) **) ראה גם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון סי"ג (לעיל ס"ע 434). וש"נ.

2) ראה סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך (נעתק ב"היום יום" ב' חשון).

3) ראה גם לקו"ת דרושי שמע"צ פח, רע"א. ברכה צה, ד. ובכ"מ.

4) תו"א בראשית ח, ב.

5) לקו"ת ברכה צח, ג.