443

לאחרי הדגשת פירוש הבעל שם טוב1 על מאמר המשנה2 "הקורא את המגילה למפרע (החלקים המאוחרים לפני הקודמים) לא יצא", שהכוונה היא גם, שהקורא את המגילה באופן ומתוך הנחה שזה אירוע מזמן העבר, שאירע רק אז, ואינו אקטואלי בכל זמן להפיק הימנו הוראה ולימוד לזמן זה, אזי "לא יצא", שאין לו ההשגה הנכונה אודות המגילה – ביאר הרבי שליט"א ענינים מסויימים מהמגילה כיצד הם מהווים הוראה בזמנינו בענינים שהם אקטואליים ונוגעים ביותר לבנ"י בארץ זו, בארץ ישראל ובארצות אחרות. ואחד מהם הוא:

האחדות האמיתית של בנ"י – שהם "מפוזר ומפורד בין העמים" בכל המדינות (עתה כמו בזמן המגילה ואחשורוש), שבאים מארצות שונות ויש להם תכונות נפש שונות – יכולה להיות רק ע"י התורה, וע"י התמסרות לתורה שלמעלה מהשכל, שבנ"י מסורים למלא רצון הקב"ה.

רק ע"י התורה, שהיא דבר אחד עם הקב"ה שהוא אחד הפשוט, רק על ידה יכולים להתאחד אנשים ממקומות שונים ותכונות נפש שונות; ובתורה גופא הרי זה במיוחד ע"י ההתמסרות שלמעלה מהשכל לפסק ההלכה שבתורה, לעשות רק כפי פסק ההלכה והדין בתורה.

כי מצד חלק התורה שהתלבש בשכל ובשקלא וטרי', הרי "אין דעותיהם שוות"3, שכלו של האחד אינו שווה לשכלו של השני, ויכול להיות "בית שמאי מחמירים ובית הלל מקילים", אע"פ ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים"4; אבל מצד ההתמסרות שלמעלה מהשכל לפסק דין והלכה בתורה, מצד זה נעשית ההתאחדות האמיתית של בנ"י.

הוראה זו לומדים אנו מהמגילה, ממ"ש "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות"5 (בנ"י חזרו וקיבלו על עצמם לקיים את התורה, קבלה

1) ראה כתר שם טוב בהוספות ס"ק. וש"נ.

2) מגילה רפ"ב.

3) ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד.

4) עירובין יג, ב. וש"נ.

5) אסתר ט, כג.