68

לקנות סחורה, שיש לו רצון בנסיעה זו, אבל לא זהו עיקר המכוון, כי עיקר המכוון הוא הריוח שיהי' מזה כדי להחיות נפשו, ואם לא הי' הריוח לא הי' רוצה ליסע כלל, אך מחמת הריוח ממילא יש לו רצון בנסיעה זו ג"כ, לפי שאם לא הנסיעה לא ירויח. וזהו ג"כ מ"ש חסד חפצתי ולא זבח, דהיינו שעיקר פנימיות רצונו הוא בחי' חסד, אך מ"מ יש לו רצון ג"כ בבחי' זבח, רק שהוא בחי' חיצוניות הרצון, שלא זה הוא העיקר, כי עיקר המכוון הוא בחי' המשכה מלמעלה למטה, כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים13 דוקא.

ג) ולהעיר

שאין הכוונה שענין הזבח הוא רק העלאה מלמטה למעלה, ולא המשכה מלמעלה למטה, שהרי ידוע14 שע"י הקרבנות נעשה לא רק ענין העלי' (עולה עד רזא דא"ס), אלא גם ענין ההמשכה למטה15. ויש להוסיף, שענין זה מרומז גם במארז"ל הנ"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, היינו, שגם קו העבודה (שעיקר ענינו הוא העלאה מלמטה למעלה16) נקרא בשם עמוד שעליו העולם עומד, כמשל הבית שעומד על שלשה עמודים, וכיון שזהו משל של תורה שמדוייק בכל הפרטים17, הרי מובן, שענינו של קו העבודה הוא לא רק (העלאה למעלה שנעשית) הכנה להמשכה למטה שתהי' ע"י ב' הקוין דתורה וגמ"ח, אלא יש בו גם ענין ההמשכה למטה, שלכן נקרא בשם עמוד שעליו העולם עומד, כמו במשל, שהבית עומד על כל שלשת העמודים. אך הענין הוא, שעיקר ענין הזבח הוא העלאה מלמטה למעלה. וכמובן גם מהמובא בהמאמר18 מה שאמרו רז"ל19 כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, לפי20 שק"ש הו"ע העלאה ותפילין הו"ע ההמשכה, וזהו גם החילוק שבין עולה וזבח שהו"ע העלאה, למנחה ונסכים שהו"ע ההמשכה, ומזה מובן, שאע"פ שגם בקרבנות ישנו ענין ההמשכה ע"י הנסכים, מ"מ, עיקר ענין הקרבנות הוא הזבח (העלאה), ולא הנסכים (המשכה). וכיון שעיקר ענין הקרבנות הוא העלאה, הרי מובן, שגם ההמשכה שע"י הקרבנות אינה

13) ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו. ובכ"מ.

14) ראה לקו"ת פינחס עו, א. דרושים לשמע"צ צב, ד.

15) ראה גם סה"מ הנ"ל ע' קלט.

16) סה"מ תרכ"ז ע' רמט. ובכ"מ.

17) ראה תו"מ ח"ה ע' 147, ובהנסמן שם. וראה גם לקו"ש חט"ז ע' 529 (ובהערה). וש"נ.

18) ע' קלז.

19) ברכות יד, סע"ב.

20) ראה לקו"ת שלח מ, סע"א ואילך.