73

בלתי מוגה

א. הסדר בתורה (שגם הוא תורה1) – שפרשת משפטים באה לאחרי פרשת יתרו, ומזה מובן, שהתוכן של פרשת משפטים בא בהמשך לתוכן של פרשת יתרו – מתן תורה.

וע"ד משנת"ל2 בנוגע לפרשיות בשלח ויתרו, שפרשת יתרו באה לאחרי פרשת בשלח בגלל שתוכנה של פרשת בשלח הו"ע יצי"מ, ותוכנה של פרשת יתרו הו"ע מתן תורה, ולכן, מיד לאחרי פרשת בשלח, יצי"מ, באה פרשת יתרו, מ"ת, כי, הענין שנפעל ע"י יצי"מ הוא מ"ת, שהרי כל התכלית של יצי"מ היא לבוא למ"ת, כמ"ש3 "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה".

ועד"ז בנוגע לפרשת יתרו ומשפטים – שפרשת משפטים באה מיד לאחרי פרשת יתרו בגלל שהענין שנפעל מיד ע"י מ"ת הוא הענין ד"משפטים"4.

ב. תוכנה של פרשת משפטים מודגש בשמה – כמדובר כמ"פ5 [על יסוד מ"ש רבינו הזקן בשער היחוד והאמונה6 שהחיות של כל דבר נמשך ע"י השם] ששם הפרשה מבטא ומורה על תוכנה, ומזה מובן, שאע"פ שיש בפרשה כו"כ דינים ופרטי דינים בענינים שונים, ועד לענינים רחוקים זמ"ז מן הקצה אל הקצה, מ"מ, מזה שהפרשה נקראת בספרי הראשונים ("ראשונים כמלאכים"7) בשם "משפטים", מוכח, שהתוכן הכללי והעיקרי של הפרשה (וכל פרטי הדינים שבה) הוא – כשמה – "משפטים".

בתיבת "משפטים" יש כמה פירושים, אבל הפירוש הפשוט – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו"8 – הוא שהשם "משפטים" מורה על

1) ראה פסחים ו, ב. של"ה חלק תושבע"פ, כלל לשונות בתחלתו (תב, ב).

2) שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ס"ב ואילך (לעיל ע' 28 ואילך).

3) שמות ג, יב ובפרש"י. שמו"ר פ"ג, ד. וראה לקו"ש חל"ו ע' 7 ואילך.

4) ראה גם לקו"ש חט"ז ע' 243 ואילך. שיחת ש"פ משפטים מבה"ח אדר תשכ"א בתחלתה (תו"מ ח"ל ע' 106 ואילך). וש"נ.

5) ראה גם לקו"ש שם ע' 242. וש"נ.

6) בתחלתו.

7) ראה לקו"ש חט"ו ע' 281 הערה 14. וש"נ.

8) שבת סג, א. וש"נ.