74

המצוות שהם ע"פ השכל, כידוע שיש כמה סוגים במצוות5: יש מצוות שנקראים בשם "חוקים" – כיון שאין להם מקום בשכל, אלא ש"חוקה חקקתי גזירה גזרתי"9; יש מצוות שנקראים בשם "עדות"; ויש מצוות שנקראים בשם "משפטים" – כיון שהם מובנים ע"פ שכל. ויתירה מזה, שהתואר "משפטים" קאי על המצוות שמובנות בשכל פשוט של אדם פשוט שנמצא למטה מעשרה טפחים, ולכן, כאשר מבארים הענין ד"משפטים" בספרים – גם בספרי חסידות, ועד למאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר10 – מביאים דוגמא ממצוות שמובנות בשכל הפשוט.

וע"פ האמור לעיל שפרשת משפטים באה לאחרי פרשת יתרו בגלל שהענין שנפעל ע"י מ"ת הוא הענין ד"משפטים", צריך לומר, שהחידוש של מ"ת הוא בענינים שע"פ שכל ועד לשכל הפשוט.

ואינו מובן כלל: איך אפשר לומר שהחידוש של מ"ת הוא בענינים שע"פ שכל הפשוט?!

החידוש של מ"ת הוא – "וירד הוי' (עם כל פמליא דילי'11) על הר סיני"12, והיינו, שנמשכו למטה ענינים שלמעלה מהשתלשלות ולמעלה משכל הנבראים, ואילו ענין השכל והנהגה ע"פ שכל – כפי ש"עשה האלקים את האדם ישר"13, שמקיים כל הענינים שמחוייבים מצד השכל – הי' גם קודם מ"ת, ולא בזה מתבטא החידוש של מ"ת.

ויתירה מזה: החידוש של מ"ת הוא אפילו לא בענינים של שכל וחכמה שלמעלה – שהרי גם ענין זה הי' קודם מ"ת.

וכידוע המבואר בחסידות בכ"מ14 מאמר רז"ל15 "כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו", שהחידוש של מ"ת הוא גם ביחס לעבודת האבות,

– כולל גם אברהם אבינו, שנקרא "האדם הגדול בענקים"16, ומבואר בחסידות17 שקאי על בחי' א"ק, שזהו עילוי גם במדריגת האבות

9) במדב"ר ר"פ חוקת. תנחומא שם ג. וראה יומא סז, ב. ועוד.

10) נסמן בלקו"ש חט"ז שם ע' 248 הערה 56.

11) ראה תנחומא תשא כא. שמו"ר פ"ג, ב. פמ"ב, ה. פמ"ג, ח.

12) יתרו יט, כ.

13) קהלת ז, כט.

14) ראה סה"מ תש"ו ע' 95 ואילך. וראה גם לקו"ש ח"ח ע' 58 ואילך. וש"נ.

15) שהש"ר פ"א, ג (א).

16) יהושע יד, טו ובפרש"י. וראה ב"ר פי"ד, ו. במדב"ר פי"ג, ג.

17) ראה מאמרי אדהאמ"צ שלח ע' א'קלט. ספר הערכים חב"ד ערך אברהם אבינו ס"ו (כרך א ס"ע עט ואילך). וש"נ.