105

ענין נוסף בשרש מחלוקת קרח הקודם לזה, כידוע21 דמ"ש ואתפלג הוא ע"ד רקיע המבדיל בין מים למים, שזוהי המחלוקת הראשונה שמצינו בתורה, והיא השרש לכל ענין של מחלוקת, וכדאיתא במדרש22 למה אין כתיב בשני כי טוב כו', שבו נבראת מחלוקת, שנאמר23 ויהי מבדיל בין מים למים. והענין בזה, שההתחלקות בין מים למים הוא השרש ל(חטא עה"ד24 ו)דור הפלגה25, ועד למחלוקת קרח ועדתו.

ד) וביאור

הענין, דהנה אמרו רז"ל26 מתחלת ברייתו של עולם (שאז הי' העולם מים במים, ולא היתה עדיין התחלקות בין מים עליונים למים תחתונים שע"י רקיע המבדיל) לא הי' קילוסו של הקב"ה עולה אלא מן המים, משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים, והיו משכימין ושואלין בשלומו של מלך ברמיזה כו'. ומבואר בזה27, שדיורים אלמים שהיו מקלסין ברמיזה קאי על הנבראים דעלמא דאתכסיא שהם בטלים במקורם כו'. והנה, אף שגדלה מעלת הקילוס של דיורים אלמים כאשר הי' העולם מלא מים במים, מ"מ היתה לאח"ז ההבדלה בין מים למים ע"י רקיע המבדיל, ובאופן שיקוו המים גו' ותראה היבשה גו'28, שהו"ע עלמא דאתגליא, שהנבראים שבו הם בבחי' מציאות יש דוקא. אך אין הכוונה שהנבראים ישארו בבחי' מציאות יש, אלא תכלית הכוונה היא שמציאות היש גופא תהי' כלי לאלקות. וזהו התיקון לענין ההבדלה והמחלוקת, כמארז"ל22 שאף שבשני לא כתיב כי טוב לפי שבו נבראת מחלוקת, מ"מ, כתוב בשלישי כי טוב שני פעמים, אחד למלאכת המים כו'29, והיינו, לפי שע"י ההבדלה והמחלוקת נעשה ענין של אחדות והתכללות באופן נעלה יותר, שמציאות היש גופא נעשית כלי לאלקות. וענין זה נתחדש במתן תורה, שאז נתבטלה הגזירה וההבדלה שבין עליונים לתחתונים, שהתחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים30, שזהו החיבור של רוחניות וגשמיות שנעשה ע"י קיום התומ"צ, כי, המצוות נתלבשו בדברים גשמיים, וע"י קיום המצוות נעשה הדבר הגשמי כלי

21) נועם אלימלך עה"פ – הובא ונתבאר באוה"ת פרשתנו ע' תרצז. ע' תשכג. ד"ה כל פטר רחם תרכ"ז (סה"מ תרכ"ז ע' שמב ואילך). ובכ"מ.

22) ב"ר פ"ד, ו.

23) בראשית א, ו.

24) ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' רטז.

25) ראה גם לקו"ש ח"ח ס"ע 105 ואילך.

26) ב"ר רפ"ה.

27) ד"ה ויאמר אלקים יקוו המים תרכ"ז (סה"מ תרכ"ז בתחלתו). וראה גם ד"ה בראשית ברא פ"ג ואילך (לעיל ע' נט ואילך).

28) בראשית א, ט.

29) ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' שמו.

30) שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. וראה לקו"ש ח"ח ע' 118.